פריקה
כל החיים שלי הולכים בדיוק כמו ארמון קלפים
הכול הולך טוב ויפה עד שמשהו הורס לי תחיים.
זה פשוט מדהים,תמיד אמרו לי הכול לטובה
איפה הטוב פה הא ? אני נשבע אני מרגיש כמו בובה
שמתעלללים בה. מרגיש כאילו אני במלחמה נגד עצמי
תמיד עשתי הכול בשביל אחרים אבל אף לא משהו בשבילי .
שום דבר לא סיפק אותי , תמיד רציתי עוד ועוד ועוד
תמיד עשיתי את אותם הטעיות שוב ושוב ושוב
לא יודע כבר מה אני רוצה לא זוכר למה אני מקווה
לא מכיר את מי שמכיר אותי ולא חולם על מה שאני רוצה .
לא רואה אף אחד מרוב השתייה והסמים דפקתי לי תמוח
רציתי לצרוח אבל אין לי מילים,רציתי לברוח אבל אין לי כוח.
אין לי כוח לעצמי לסלוח, על כל שעשיתי אני מרגיש מת
ניסתי לפתוח מפרשים אין רוח
פשוט זאת האמת שלי זה החיים שלי .
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי djrimez
