יש אנשים שאינם מסתפקים בזיהום המצוי באוויר ממילא והם מכבידים על ריאותיהם אף יותר, בכך שהם מחדירים לתוכן מזהמים נוספים. אדם מעשן מכניס היישר לתוך ריאותיו מנה גדושה של פיח עם כל סיגריה. לצד הפיח, המעשן מחדיר לראותיו חומרים מזהמים המכונים בשם כולל "זפת". הזפת שוקעת ונדבקת לרקמת הריאות. הפיח מגרה את השכבה הרירית שבדפנות הסימפונות, וגורם לה להגביר את הפרשת הריר. זו הסיבה לכך שמעשנים וותיקים מרבים להשתעל שיעול עמוס ליחה.הפיח והזפת מכילים חומרים שהם גורמי סרטן מובהקים. עובדה זו נתמכת על-ידי ממצאים מסקרים רבים שנערבו בכל העולם.
כל הממצאים, מבדיקות של מאות אלפי נבדקים, מצביעים על קשר חד-משמעי בין עישון לבין סרטן הריאות. יתר על כן, הממצאים הרבים מצביעים על כך שעישון מגדיל מאוד גם את ההסתברות ללקות בסרטן הפה, הלוע והוושט.
הקשר הוודאי בין עישון לסרטן הריאות זוכה לתמיכה מרשימה במיוחד כאשר בוחנים את העלייה בשכיחות סרטן הריאות בקרב אולוסיות גדולות לאורך שנים. עד אמצע המאה ה-20 בערך, נהגו הנשים ברוב הארצות לעשן הרבה פחות מגברים. במקביל, גם שכיחות סרטן הריאות בקרב נשים הייתה נמוכה מאוד בהשוואה לשכיחותו בקרב גברים. סקרים שנעשו במדינות רבות מראים, כי ככל שגדל מספר הנשים המעשנות, עלה בהתמדה מספר הנשים הלוקות בסרטן הריאות.
נוסף לסכנתהסרטן, החלקיקים המיקרוסקופיים של העשן והפיח גורמים לנזקים שונים בקנה ובריאות. הפיח המצטבר על הריסים בקנה עושה אותם נוקשים ודביקים ומשתק את תנועתם. כתוצאה מכך, נפגע פינוי הליחה מהקנה, והמעשנים חשופים יותר, יחסית, לזיהומים של הגרון. פיח וזפת המצטברים על נאדיוניות הריאה מצמצמים את השטח החופשי למעבר חמצן מנאדיות הריאה לדם וגורמים בכך לירידה ניכרת בכושר הגופני. בנוסף הפיח מזיק מאוד למיתרי הקול. העישון גורם גם למחלה בשם "נפחת" המתבטאת בקוצר נשינה קיצוניץ
משריפת הטבק נוצר פחמן חד-חמצני, גז חסר ריח ורעיל מאוד המעכב את קשירת החמצן בתאי הדם האדומים, ולמעשה מוסע את הגעתו לתאי הגוף, כמו כן נמצא כי חומר המכונה ניקוטין הנמצא בטבק הוא אחד הגורמים למחלות לב.
יחד עם זאת , חשוב לציין כי נזקי העישון הם הפיכים (כל עוד האדם לא חולה בסרטן): כאשר אדם בריא מפסיק לעשן, הפיח והזפת מסולקים במשך הזמן, והריאות מתנקות בהדרגה.