גביע העולם בכדורגל (ספרדית: Copa Mundial de Fútbol, אנגלית: FIFA World Cup), הידוע גם בשמות מונדיאל או גביע העולם של פיפ"א, הוא טורניר הכדורגל החשוב ביותר בעולם, שבו מתמודדות 32 מתוך כלל הנבחרות הלאומיות לגברים החברות בפיפ"א, הגוף הבינלאומי המנהל את תחרויות הכדורגל הרשמיות. הטורניר נערך לראשונה ב-1930, ומאז הוא נערך אחת לארבע שנים, למעט ביטולו ב-1942 וב-1946 בשל מלחמת העולם השנייה.
במתכונתו הנוכחית משתתפות בטורניר 32 נבחרות המתחרות במספר אצטדיונים במדינה שנבחרת מראש, ומשכו כחודש אחד. שלב המוקדמות, הנמשך כשנתיים, משמש לקביעת 31 הנבחרות שיעפילו לטורניר ביחד עם הנבחרת המייצגת את המדינה המארחת. בטורניר המוקדמות משתתפות כ-200 נבחרות, המחולקות לשישה אזורים שונים לפי שיוכן היבשתי וקונפדרציית הכדורגל שאליה הן משתייכות. בעבר היה נהוג כי הנבחרת שזוכה בטורניר מעפילה אוטומטית לטורניר הבא, אך מנהג זה בוטל בתחילת שנות ה-2000, כך שנבחרת ברזיל, שזכתה במונדיאל 2002, הייתה צריכה להתמודד במוקדמות מונדיאל 2006.
ב-18 המונדיאלים שנערכו עד כה זכו שבע נבחרות. נבחרת ברזיל זכתה במונדיאל חמש פעמים, והיא גם הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל המונדיאלים. נבחרת איטליה, האלופה הנוכחית, זכתה בארבעה מונדיאלים, ומתחת לה נמצאת נבחרת גרמניה עם שלוש זכיות. האלופות האחרות הן נבחרת אורוגוואי, מנצחת המונדיאל הראשון, ונבחרת ארגנטינה, עם 2 זכיות כל אחת, ונבחרת אנגליה ונבחרת צרפת עם זכייה אחת כל אחת.
המונדיאל הוא אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם, כאשר במשחק הגמר של מונדיאל 2006, שנערך בגרמניה, צפו כ-715 מיליון אנשים
. מונדיאל 2010 נערך בדרום אפריקה בין 11 ביוני ל-11 ביולי 2010.
מו הרשמי של הטורניר הוא "גביע העולם של פיפ"א", ובעבר הוא היה ידוע בעברית כ"גביע העולם בכדורגל", "גביע העולם" או "הגביע העולמי".בסביבות אמצע שנות השמונים החל השימוש במילה מוֹנדיאל, שהיא שיבוש של המילה הספרדית Mundial, המהווה קיצור של השם הספרדי לטורניר - Copa Mundial De Futball, והמילה הצרפתית monde שמשמעותה עולם. החל ממונדיאל 1994, שנערך בארצות הברית, הפך השם מונדיאל לגרסא הנפוצה בעברית של שם הטורניר.
הסטוריה:
התהוות המונדיאל
משחק הכדורגל הבינלאומי הראשון נערך בגלאזגו שבסקוטלנד ב-1872, ובו התמודדו נבחרת סקוטלנד ונבחרת אנגליה. הטורניר הבינלאומי הראשון בהיסטוריה היה אליפות הבית הבריטית, שנערכה לראשונה ב-1884. בתקופה זו הכדורגל היה נפוץ בעיקר בממלכה המאוחדת. בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הפך הכדורגל לספורט נפוץ ופופולרי ברחבי העולם, ובאולימפיאדת פריז (1900) ואולימפיאדת סנט לואיס (1904) התקיימו טורנירי ראווה ללא הענקת מדליות, שהוענקו מאוחר יותר באופן רטרואקטיבי על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי.
ב-1904 הוקמה פיפ"א, וזמן קצר לאחר הקמתה היא ניסתה לארגן טורניר כדורגל בינלאומי בין המדינות השונות מחוץ למסגרת האולימפית, שהיה אמור להיערך בשווייץ ב-1906. תקופה זו הייתה ראשיתו של הכדורגל הבינלאומי, ובהיסטוריה הרשמית של פיפ"א הוא מתואר ככישלון[5]. באולימפיאדת לונדון ב-1908 הפך הכדורגל לתחרות רשמית. הטורניר אוּרגן על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית, המנהלת את הכדורגל באנגליה, והיה מיועד עבור שחקנים חובבנים בלבד. הממלכה המאוחדת, שיוצגה על ידי נבחרת החובבים של אנגליה בכדורגל, זכתה במדליות הזהב. הישג זה חזר על עצמו גם בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת סטוקהולם ב-1912, שאורגן על ידי התאחדות הכדורגל של שבדיה.
גם הטורנירים האולימפיים הבאים היו מיועדים עבור קבוצות חובבניות, וכתוצאה מכך נוסד גביע סר תומאס ליפטון בטורינו ב-1909. טורניר ליפטון היה אליפות בין מועדוני כדורגל (ולא נבחרות לאומיות) ממדינות שונות, שייצגו כל אחד מדינה שלמה. תחרות זאת נחשבת לעתים כמונדיאל הראשון[6], והתחרו בה מועדונים בכירים מאיטליה, גרמניה ושווייץ, אך ללא קבוצות מאנגליה לאור סירובה של ההתאחדות המקומית. ליפטון הזמין לטורניר קבוצה אנגלית חובבנית בשם וסט אוקלנד. היא זכתה בטורניר ב-1911 והגנה על תוארה בפעם הבאה שנערך הטורניר, ולפיכך קיבלה את הגביע לחזקתה לצמיתות לפי כללי הטורניר.
ב-1914 הסכימה פיפ"א להכיר בטורניר הכדורגל האולימפי כ"אליפות כדורגל בינלאומית לחובבנים", ונטלה את האחריות על ניהולו[7]. דבר זה הוביל לתחרות הכדורגל הבינלאומי הראשונה בהיסטוריה, שנערכה באולימפיאדת אנטוורפן ב-1920, ובה התמודדו מצרים ו-13 נבחרות אירופיות, כשבלגיה זוכה בטורניר. אורוגוואי זכתה בטורניר הכדורגל באולימפיאדת פריז (1924) ובאולימפיאדת אמסטרדם (1928).
בעקבות ההצלחות של הטורניר האולימפי החליטה פיפ"א, בראשותו של הנשיא ז'יל רימה, לנסות פעם נוספת לארגן טורניר כדורגל עצמאי בינלאומי מחוץ לאולימפיאדה. ב-28 במאי 1928 נערך קונגרס פיפ"א באמסטרדם, ובו התקבלה ההחלטה הרשמית לארגן טורניר אליפות עולם בחסות פיפ"א[8]. בתקופה זו הייתה אורוגוואי אלופה אולימפית פעמיים ברציפות, ועל מנת לחגוג את יובל המאה להיווסדה ב-1930 הוחלט לתת לה לארח את טורניר המונדיאל הראשון אי פעם.
עד מלחמת העולם השנייה
התאחדויות הכדורגל של מספר מדינות נבחרות הוזמנו לשלוח נבחרת לטורניר, אך משמעות בחירתה של אורוגוואי הייתה מסע ארוך ויקר לאורך האוקיינוס האטלנטי עבור נבחרות אירופיות. למעשה, עד חודשיים לפני הטורניר לא הסכימה אף מדינה אירופית לשלוח נבחרת לטורניר. רימה הצליח לשכנע את בלגיה, צרפת, רומניה, ויוגוסלביה לשלוח נבחרות. בסך הכל השתתפו בטורניר 13 נבחרות: שבע מדרום אמריקה, ארבע מאירופה ושתיים מצפון אמריקה. שני המשחקים הראשונים בטורניר נערכו במקביל ב-13 ביולי 1930, ובהם ניצחו נבחרת צרפת (4 - 1 על נבחרת מקסיקו) ונבחרת ארצות הברית (3 - 0 על נבחרת בלגיה). השער הראשון בתולדות המונדיאל הובקע על ידי הצרפתי לוסיאן לורן. במשחק הגמר גברה אורוגוואי על נבחרת ארגנטינה בתוצאה 4 - 2 לעיני קהל במונטבידאו שמנה 80,000 צופים[9], ובכך הפכה למדינה הראשונה שזוכה במונדיאל.
בעקבות ייסוד המונדיאל נשקלה האפשרות לא לערוך טורניר כדורגל באולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1932, בעקבות הפופולריות הנמוכה של הכדורגל בארצות הברית ועליית קרנו של הפוטבול. פיפ"א והוועד האולימפי הבינלאומי לא הסכימו גם על מעמדם החובבני של השחקנים, ולפיכך הוצא הכדורגל מהאולימפיאדה[10]. הטורניר האולימפי התחדש באולימפיאדת ברלין ב-1936, אך חשיבותו הייתה נמוכה בהשוואה למונדיאל. הבעיות העיקריות שהיו במונדיאלים הראשונים היו קשיי המסע הבין-יבשתי והמלחמה. נבחרות דרום אמריקניות בודדות היו מוכנות להגיע למונדיאל 1934 ולמונדיאל 1938 באירופה, בהם הייתה נבחרת ברזיל הנציגה היחידה של היבשת. המונדיאלים הללו היו היחידים בהיסטוריה של הטורניר שנערכו בלי שלב בתים בכלל, והחלו ישירות משמינית הגמר. האלופה המכהנת אורוגוואי סירבה להשתתף במונדיאל 1934 בעקבות סירובן של הנבחרות האירופיות לבוא לאורוגוואי במונדיאל הקודם, ובכך הייתה לאלופה היחידה אי פעם שלא משתתפת בטורניר העוקב. מונדיאל 1938, שנערך בצרפת, היה אמור לכלול גם כן 16 נבחרות, אך בסופו של דבר פרשה אוסטריה בעקבות האנשלוס (הסיפוח לגרמניה הנאצית). המונדיאלים ב-1942 וב-1946 בוטלו בעקבות מלחמת העולם השנייה והשלכותיה.
1950 - 1986: שלוש זכיות ברזילאיות וטוטאל פוטבול הולנדי
במונדיאל 1950, שנערך בברזיל, השתתפו לראשונה נבחרות בריטיות. הנבחרות הבריטיות פרשו מפיפ"א ב-1920, בין השאר בגלל סירובן לשחק נגד מדינות עמן בריטניה הייתה במלחמה וכמחאה על השפעות זרות על כדורגל[11], אך חזרו ב-1946 בעקבות הזמנה של פיפ"א[12]. בטורניר זה השתתפה גם האלופה הראשונה אורוגוואי, שהחרימה את שני הטורנירים הקודמים. היא גם זכתה בטורניר לאחר שגברה על המארחת ברזיל במשחק המכריע, שבו נערך שלב בתים שני במקום שלב נוקאאוט כמקובל. במונדיאל זה השתתפו 13 נבחרות במקום 16, לאחר פרישתן של הודו, סקוטלנד וטורקיה. סיפורה של הודו נחשב עד היום ליוצא דופן, מאחר והיא פרשה בעקבות סירובה של פיפ"א להתיר לשחקניה לשחק יחפים. בכך הייתה הודו לנבחרת היחידה אי פעם שמעפילה למונדיאל ומעולם לא שיחקה בו בפועל.
מונדיאל 1954 נערך בשווייץ, והתאפיין במספר השערים הגבוה שהובקע בו. ב-26 משחקי המונדיאל הובקע ממוצע שיא של 5.4 שערים למשחק, ומאז חלה ירידה הגדרתית בממוצע השערים למשחק בכל מונדיאל. טורניר זה היה הראשון שבו נקבעה הארכה במקרה שהמשחק הסתיים בתיקו, ובאופן חריג למונדיאלים נקבע גם כי כל נבחרת תשחק נגד 2 מתוך 3 יריבותיה בשלב הבתים, ובמקרה של שוויון נקודות ייערך משחק פלייאוף. הונגריה, בראשותו של פרנץ פושקש, נחשב למועמדת הבכירה לזכות בטורניר. היא אף גברה על גרמניה המערבית 8 - 3 בשלב הבתים, אך הפסידה לה במשחק הגמר למרות שהובילה 2 - 0 בסיום המחצית. מונדיאל 1958 היה המונדיאל האחרון שנערך בפעם השנייה ברציפות באותה יבשת. מונדיאל זה זכור בעיקר בזכות הופעתו של הכדורגלן הברזילאי פלה, שבגיל 17 הוביל את ברזיל לזכייה הראשונה בתולדותיה במונדיאל.
במונדיאל 1962, שנערך בצ'ילה, זכתה ברזיל לאחר ניצחון על צ'כוסלובקיה במשחק הגמר, והייתה לנבחרת השנייה מלבד איטליה שמצליחה להגן על תוארה. פלה המשיך לככב בשורותיה, אך נפצע בשלב הבתים והוחלף על ידי גארינצ'ה, שהצליח להצטיין למרות הנכות ברגלו. מונדיאל 1966 נערך באנגליה, הנחשבת למקום הולדתו של הכדורגל. במהלך ההכנות לטורניר נגנב גביע ז'יל רימה, ולבסוף נמצא על ידי כלב בלונדון. הנבחרת המפתיעה של הטורניר הייתה קוריאה הצפונית, שהעפילה עד רבע הגמר. בשלב זה היא התמודדה מול פורטוגל, ועל אף שהובילה 3 - 0 הסתיים המשחק בתוצאה 3 - 5 לרעתה, בעיקר בזכות רביעייה של אוסביו, שסיים כמלך השערים של הטורניר עם 9 שערים. במשחק הגמר בין אנגליה לגרמניה המערבית הבקיע ג'ף הרסט האנגלי שלושער לזכות נבחרתו, והוביל אותה לזכייתה הראשונה בטורניר. עם זאת, השער השלישי של אנגליה (והשני של הרסט) הובקע בזמן ההארכה, ועד היום קיים ספק האם הכדור אכן עבר את קו השער.
נבחרת ברזיל זכתה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו לאחר ניצחון 4 - 1 על איטליה בגמר, תוך שהציגה את אחת מקבוצות הכדורגל הטובות בהיסטוריה שכללה שחקנים כגון פלה, ז'אירזיניו, ריבלינו וטוסטאו. מאחר והייתה זו זכייתה השלישית היא קיבלה את גביע ז'יל רימה לצמיתות, אך גביע זה נגנב ממשרדי התאחדות הכדורגל הברזילאית, ועד כה לא ידוע מה אירע לו. במונדיאל 1974, שנערך בגרמניה המערבית, נוסף שלב בתים שני לפני שלב הנוקאאוט. המונדיאל זכור במיוחד בזכות סגנון הטוטאל פוטבול של הולנד בהנהגתם של יוהאן קרויף ויוהאן ניסקנס, שהעפילה עד שלב הגמר והפסידה בו למארחת גרמניה המערבית. מונדיאל 1978 נערך בארגנטינה, ובסיומו זכתה הנבחרת המארחת בתואר הראשון בתולדותיה. בעקבות מחלוקות על טוהר המשחק המכריע בשלב הבתים בין ארגנטינה לפרו, ומשחק נוסף במונדיאל הבא, החליטה פיפ"א כי כל המשחקים המכריעים בשלב זה יתחילו באותה שעה בדיוק. מונדיאל 1982, שנערך בספרד, היה האחרון שבו נכלל שלב הבתים הנוסף לפני שלב הנוקאאוט. בחצי הגמר הדיחה גרמניה המערבית את צרפת לאחר דו-קרב פנדלים, שהיה הראשון בתולדות המונדיאלים. במשחק הגמר היא הפסידה לאיטליה, שזכתה בתואר בפעם השלישית והשתוותה לברזיל מבחינת מספר הזכיות.
בטורנירים שבין 1934 ל-1978 היו רוב המשתתפות מאירופה ומדרום אמריקה, וכן מיעוט מבין מדינות צפון אמריקה, אפריקה, אסיה ואוקיאניה. לרוב, נבחרות אלה נוצחו על ידי הנבחרות מאירופה ומדרום אמריקה. עד מונדיאל 1982 הנבחרות היחידות מחוץ לאירופה ודרום אמריקה שהתקדמו מעבר לשלב הראשון היו נבחרת ארצות הברית (חצי גמר ב-1930), נבחרת קובה (רבע גמר ב-1938), נבחרת קוריאה הצפונית (רבע גמר ב-מונדיאל 1966), ונבחרת מקסיקו (רבע גמר ב-1970). החל ממונדיאל 1986 זכו הנבחרות מאפריקה, אסיה וצפון אמריקה להצלחה רבה יותר, ואלו שהגיעו לשלב רבע הגמר הן מקסיקו (1986), קמרון (1990), קוריאה הדרומית (מקום רביעי ב-2002), וסנגל וארצות הברית (2002). עם זאת, הנבחרות האירופיות והדרום אמריקניות נותרו החזקות ביותר, ובמונדיאל 2006 כל אלו שהשתתפו ברבע הגמר היו מיבשות אלה. במונדיאל זה זכתה נבחרת איטליה. מונדיאל 1986, שנערך במקסיקו ובו זכתה ארגנטינה, זכור בעיקר בשל המשחק בין ארגנטינה לאנגליה. דייגו מראדונה הארגנטינאי הבקיע את שני השערים במשחק, כשהראשון מביניהם מובקע באמצעות היד וזוכה לכינוי "שער יד האלוהים".
החל משנות ה-90
מונדיאל 1990, שנערך באיטליה, נחשב עד היום כאחד המונדיאלים הכושלים ביותר. הנבחרות שיחקו בסגנון הגנתי נוקשה, וממוצע השערים למשחק בטורניר (2.21) היה הנמוך ביותר אי פעם. בטורניר זה נשלף גם מספר שיא של 16 כרטיסים אדומים. במשחק בבית ו' בין אירלנד למצרים החזיק השוער האירי בכדור במשך 6 דקות, ובעקבות כך קבעה פיפ"א כי אסור לשוער להרים את הכדור בידו אם נמסר לו על ידי אחד משחקני קבוצתו. חידוש נוסף היה הענקת שלוש נקודות לניצחון במקום 2 נקודות. במשחק הגמר התמודדו גרמניה המערבית וארגנטינה. המשחק התנהל כששתי הנבחרות מנסות בכל כוחן להימנע מספיגת שער, ורק בעקבות פנדל 6 דקות לסיום המשחק ניצחה גרמניה. בעקבות ניצחון זה טבע גארי לינקר האנגלי את האמרה הידועה "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת"[13].
מונדיאל 1994 נערך בארצות הברית. הנבחרת המפתיעה בטורניר הייתה בולגריה, שלאחר 15 הפסדים ברציפות במונדיאלים הקודמים שהשתתפה בהם הצליחה להעפיל עד חצי הגמר, ובמשחק על המקום השלישי הובסה על ידי שבדיה בתוצאה 4 - 0. עוד קודם לכן נתפס הכוכב הארגנטינאי דייגו מראדונה על שימוש בסמים והורחק מהטורניר, דבר שהוביל לסיום מאכזב לקריירה המצליחה שלו. משחק הגמר בין ברזיל לאיטליה היה הראשון בהיסטוריה שהסתיים ללא שערים, ובדו-קרב הפנדלים שנערך בסיום ההארכה ניצחה ברזיל לאחר החטאה של רוברטו באג'ו. ברזיל העפילה גם לגמר מונדיאל 1998 בצרפת, והובסה בו 0 - 3 על ידי נבחרת צרפת בעיקר בזכות שני שערים של זינדין זידאן, שהיקנו לו את עיקר פרסומו כאחד מגדולי הכדורגלנים הצרפתים בהיסטוריה.
מונדיאל 2002 היה הראשון שנערך באסיה, וגם הראשון שנערך בשתי מדינות במקביל: יפן וקוריאה הדרומית. הברזילאי רונאלדו סיים את הטורניר כמלך השערים עם 8 הבקעות (המספר הגבוה ביותר למלך השערים מאז מונדיאל 1970), והוביל את נבחרתו לניצחון בגמר על גרמניה עם 2 שערים. המונדיאל הזה ידוע גם בזכות הקמפיין המפתיע של טורקיה וקוריאה הדרומית, שזכו במקום השלישי והמקום הרביעי בהתאמה. גרמניה אירחה את מונדיאל 2006, שהסתיים בניצחון של איטליה על צרפת לאחר דו-קרב פנדלים. בטורניר זה הבקיע רונאלדו הברזילאי 3 שערים, שהביאו אותו לסך של 15 שערים ולשבירת שיאו של הגרמני גרד מילר (14 שערים). מונדיאל 2010 יהיה הראשון שייערך באפריקה. מונדיאל 2014 עתיד להיערך בברזיל, שתהיה המדינה החמישית שמארחת את הטורניר פעמיים (האחרות הן איטליה, צרפת, מקסיקו וגרמניה).
טורנירים נוספים
במשך השנים נוסדו טורנירים בינלאומיים שונים בעקבות המונדיאל. הטורניר המקביל בכדורגל נשים, מונדיאל הנשים, נערך לראשונה בסין ב-1991. טורניר הנשים קטן יותר בהשוואה לטורניר הגברים, אך חשיבותו גדלה במשך השנים; מספר הנרשמות למוקדמות הטורניר ב-2007 היה 120, יותר מפי שניים בהשוואה לטורניר הראשון. גביע הקונפדרציות של פיפ"א הוא טורניר הנערך שנה אחת לפני המונדיאל במדינה (או המדינות) המארחת כחזרה גנרלית לקראת המונדיאל הקרוב. בטורניר זה משתתפות הנבחרות שזכו באליפות שש הקונפדרציות של פיפ"א (כגון אליפות אירופה בכדורגל), הנבחרת שזכתה במונדיאל הקודם והמדינה שאמורה לארח את המונדיאל. פיפ"א מארגנת גם אליפויות עולם לקבוצות גיל נמוכות יותר, כגון המונדיאל עד גיל 20 ומונדיאל עד גיל 17, מונדיאל הנערות, מונדיאל הנערות עד גיל 17, אליפות העולם לקבוצות (עבור מועדונים), וכן אליפויות עבור וריאנטים של כדורגל.
כדורגל היה חלק מכל המשחקים האולימפיים, למעט אולימפיאדת אתונה ב-1896 ואולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1932. בניגוד לענפי ספורט הכדורגל לא מיוצג ברמתו הגבוהה ביותר, ולמעט 1992 השתתפו באולימפיאדות רק הנבחרות עד גיל 23. כדורגל נשים הפך לענף אולימפי באולימפיאדת אטלנטה ב-1996, ובניגוד לכדורגל הגברים מתמודדות בו נבחרות הנשים הבכירות של כל מדינה, ללא מגבלת גיל.
בסך הכל השתתפו 76 נבחרות במונדיאל אחד לכל הפחות. שבע מתוכן זכו במונדיאל, והן הוסיפו למדים שלהן כוכב אחד עבור כל זכייה. אורוגוואי היא היחידה שהוסיפה ארבעה כוכבים למרות (לרשותה שתי זכיות במונדיאלים), האמורים לייצג גם את זכיותיה בטורנירי הכדורגל של אולימפיאדת פריז ב-1924 ואולימפיאדת אמסטרדם ב-1928. ברזיל היא הנבחרת המצליחה ביותר עם חמש זכיות במונדיאל, והיחידה שהשתתפה בכל המונדיאלים עד כה. איטליה (1934 ו-1938) וברזיל (1958 ו-1962) הן גם הנבחרות היחידות שזכו בשני מונדיאלים רצופים. ברזיל וגרמניה ניצבו במקום הראשון במספר ההופעות בגמרים (7), וגרמניה היא הנבחרת שסיימה הכי הרבה פעמים בין ארבע הראשונות (11).
שש מתוך שבע המדינות שזכו במונדיאל זכו בתואר אחד לפחות במדינה שלהן, למעט ברזיל שסיימה במקום השני לאחר הפסד במשחק המכריע במונדיאל 1950. אורוגוואי (1930),איטליה (1934) וארגנטינה (1978) זכו בתואר הראשון שלהן כמארחות ולאחר מכן גם במדינות אחרות, ואילו גרמניה (1974) זכתה כמארחת בתואר השני שלה. מדינות נוספות זכו להצלחה כשאירחו את המונדיאל. שבדיה (מקום שני ב-1958), צ'ילה (מקום שלישי ב-1962), קוריאה הדרומית (מקום רביעי ב-2002), מקסיקו (רבע גמר ב-1970 וב-1986) ויפן (שמינית הגמר ב-2002) השיגו את התוצאות הטובות ביותר בתולדותן כשאירחו את הטורניר. נבחרת דרום אפריקה, מארחת מונדיאל 2010, היא הנבחרת המארחת היחידה עד כה שלא עברה את הסיבוב הראשון.
נכון למונדיאל 2006 השתתפו במשחק הגמר רק נבחרות מאירופה ומדרום אמריקה, וכל אחת מהן זכתה בתשעה מונדיאלים. רק שתי נבחרות מחוץ ליבשות אלה העפילו לחצי גמר המונדיאל: ארצות הברית ב-1930 וקוריאה הדרומית ב-2002. התוצאה הטובה ביותר של נבחרת מאפריקה היא הגעה לרבע הגמר: קמרון ב-1990 וסנגל ב-2002. רק נבחרת אחת מאוקיאניה, אוסטרליה ב-2006, העפילה לסיבוב השני של הטורניר. הנבחרות האירופיות זכו רק במונדיאלים שנערכו באירופה, ונבחרות דרום אמריקאיות (למעט ברזיל) זכו רק במונדיאלים שנערכו באמריקה. ברזיל היא החריגה היחידה לכלל זה, בזכיותיה ב-1958 באירופה וב-2002 באסיה.
הזכיות במונדיאל מתחלקות באופן הבא:
- 5 זכיות: ברזיל (1958, 1962, 1970, 1994, 2002)
- 4 זכיות: איטליה (1934, 1938, 1982, 2006)
- 3 זכיות: גרמניה המערבית (1954, 1974, 1990)
- 2 זכיות: ארגנטינה (1978, 1986), אורוגוואי (1930, 1950)
- זכייה אחת: אנגליה (1966), צרפת (1998)
נכתב במקור על ידי GoldenMonkey
בזה אני ימשיך עד שלא יהיו שאלות למונדיאל חח)
הרשאות פרסום
