אימונים עד אין סוף , עד שהמלל נחנק
נגמרו החרוזים בכיסים , מוציא עוד מהארנק
הזמן אונס את נשמתי , עד גמר המלאי
הגשתי תלונה לאלוהים אבל הזמן יצא זכאי
חבר אחד בקבר , ועוד זיכרון גוסס שם
מחובר למיקרופונים , הכאב הזה עוד לא תם
לא קם , כי הרגליים שלי משותקות
מכל הוורסים שהרצתי , בן אותם תקופות
שמזכירות פנים קרות , אבל אש בעיניים
יוצא לקרב עם הייאוש , לא חושב פעמיים
נאבק בכוח , עד טיפת הדיו האחרונה
עד שהביט הזה יבכה , לא עוזב ת'ההקלטה
פורס כנפיים , אבל התקרה פה מפריעה
לא מצליח לגעת בתהילה , אז אין לי ברירה
דופק ת'וורס הזה בקיר , גורם לזעזוע מוחי
אנלא דופק חשבון עד שהחשבון דופק אותי



ציטוט ההודעה

