אני בן 17, ההורים גרושים
בשבתות תמיד הייתי הולך עם אמא שלי לסבתא שלי עם הדודים וזה
למשפחה של אבא שלי הייתי הרבה פחות מחובר
פעם אחת לפני איזה שנתיים נשארנו בבית בשבת ואבא שלי הלך עם אחים שלו והמשפחות שלהם לים אז הלכתי איתו
והם הוציאו אוכל וזה ואז משפחה שהיו איתנו לא מהמשפחה של אבא שלי, הם חברים של המשפחה שלנו
אז האישה הציעה לי אבטיח ואמרתי לה "לא תודה אני לא אוהב", ואני באמת לא אוהב
אז היא אמרה לי "מזה לא אוהב? זה כי אין לך בבית. קח תנסה
כנראה שבגלל שהיא מכירה רק את אבא שלי והיא יודעת שהמצב שלו לא משהו אז היא חשבה שאני איזה ילד עני מסכן
ואני ממש לא ילד מסכן ההורים שלי לא מחסירים לי כלום אני לובש רק מותגים ואני מבזבז כסף בבצפר ולא חסר לי כלום ברוך השם.
ומאז כל פעם אני נזכר בזה.. זה העליב אותי הרגשתי כאילו אני איזה ילד שהם אספו מהרחוב
מאיפה היא יודעת מה יש ומה אין בבית? כולה אבטיח מה היא אומרת לי אין לך בבית
בת זונה, ילך להם כל הכסף שיש לה אמן



ציטוט ההודעה





