מדהימה חוכמתו של הרמב"ם כשאנו קוראים המלצותיו שלא לערב מאכלים חמוצים ומתוקים ושלא לערב מיני מאכלים ותבשילים "שכל אחד עובר עיכולו בדרך אחרת". והנה רק בימינו אלה פיענחנו את סודות אנזימי העיכול המפרקים כל אחד לפי תפקידו את המזון המיועד לו. למשל, פפסין יפרק חלבונים, ליפאז יסייע בפירוק שומנים, עמילאז יטפל בעמילנים וכד`, ולא זו בלבד אלא שכל אחד מהם יהיה במיטבו בתנאי pH (חומציות ובסיסיות) שונים. משום כך, על פי הרמב"ם, נקל על בריאותנו רבות עם נפריד בין המזונות. וזו אכן המלצה נקוטה כיום, בידי תזונאים רבים.
בתקופתו של הרמב"ם לא ידעו מהם חיידקים. (את המיקרוסקופ הראשון שדרכו אפשר היה לצפות בחיידקים, המציא לוטש עדשות הולנדי, אנטוני פאן לבנהוק, רק למעלה מ- 400 שנים לאחר הסתלקותו של הרמב"ם) והנה למרות שלא ידעו מהם החיידקים ולמרות שלא ידעו על הסיכון הפוטנציאלי שבהם, ידע הרמב"ם להזהיר לאכול בקיץ מאכלים קרים בלבד. ידע להתייחס למזג האויר וידע להזהיר (בטרם הומצאו המקרר או תהליך הפיסטור) לשתות חלב טרי בלבד.