טורף מחמד בסכנת הכחדה
טורף מחמד בסכנת הכחדה
הוא קטן. על זה אין כל ויכוח. ותודו – הוא גם חמוד למדי. הוא הגיע מהסהרה ואפילו חצה את הנילוס ותעלת סואץ. אבל התרבוּת השועלים המצויים, התפשטות החקלאות, זיהום מהמכרות וחמדנות הציידים הפכו אותו למין נדיר ובסכנת הכחדה. הכירו את הפֶנֶק – השועל הקטן ביותר בעולם
הפנק (Fennecus zerda) הוא השועל הקטן ביותר בעולם. מקור שמו במילה "שועל" בערבית והמילה "להתייבש" (Zerda) הלקוחה מהיוונית, על שם מקום מחייתו הצחיח - מדבר הסהרה שבצפון אפריקה.
אבל הקטן הזה לא הסתפק במדבר הצפון אפריקאי רחב הידיים. מעריכים שאזור החיות שלו משתרע ממרוקו מזרחה - דרך אלג'יריה ותוניסיה, דרך לוב, מצרים וסודן, וכנראה שלפחות עד קו הרוחב 17 מעלות צפון. אך הפנק ידוע גם בכוויית והוא נדיר או מזדמן לחצי האי ערב (אם כי מניחים ששם מבלבלים בינו לבין שועל חולות). בדרך - הוא עובר גם כאן אצלנו בנגב ובערבה.
איך הוא הגיע לכאן? במאות הקודמות רווחו ההערכות שהשועל הקטן הזה לא יצליח לחצות את הנילוס; במאה האחרונה העריכו שגם אם יחצה את הנילוס - את תעלת סואץ הוא לבטח לא יצליח לצלוח. אבל לאחר שבשנת 1967 נלכד פנק בסיני, כ-22 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר סואץ, הניחו שהוא כנראה עשה את זאת כבר בעבר.
בספרו "מעלה נמר" (2005) כתב גיורא אילני המנוח, לשעבר זואו-אקולוג רשות הטבע והגנים, כי לאחר שדווח על תפיסת הפנק בסיני הוא ארגן כ-30 מלכודות מתקפלות, נטל עמו אפרוחים בני יומם והניח את המלכודות בחולות סיני. במרס 1972 בוואדי אל-חאג', בערוץ חולי קטן שעברו בו עולי רגל בדרכם למכה, לא הרחק מהעיר סואץ, לכדו אילני וחבריו פנק. מאוחר יותר הובאו ארצה פרטים נוספים מחולות מערב סיני. אגב, אף על פי שבכל המלכודות שפוזרו בסביבה הניחו אפרוחים, השועל נלכד לבסוף במלכודת אחת שהיו בה תפוחי עץ...
קולט ירדן - וצעדים של חרקים
גולגולתו של הפנק עגולה ושיניו חלשות; פרוותו צפופה ושערותיו ארוכות כצבע החול הזהוב. הוא מותאם לתנועה מהירה ולניתור ומסוגל לקפוץ ממצב מנוחה למרחק של כמטר וחצי. זנבו כהה מגופו וקצהו שחור (בניגוד לשועל החולות שקצה זנבו לבן). חוטמו הקטן משוך לפנים וקצהו מחודד, עיניו גדולות וכהות, ואישוניו אליפטיים (ולא אנכיים כבשועלים). לפנק מגוון קולות - מנביחות רכות או קולניות וצווחות ניצחון ואיום, ועד לגרגור חתלתולים נינוח ומרוצה.
אבל אם יש לקטן הזה סממן בולט, הרי שאלו אפרכסות אוזניו הגדולות, שבתוכן שלפוחיות השמע הגדולות. אלו מאפשרות לו לשמוע חרקים בתנועה.
הפנק אוהב חרקים, והם עיקר מזונו, אך הוא נחשב אוכל כל (אומניבור). מזונו מורכב מפירות, ממכרסמים קטנים, מזוחלים קטנים כלטאות ושממיות, מביצי עופות, מחסרי חוליות וגם מחלזונות.
אוכל הכל. פנק בשבי (צילום: עזרא חדד)
את אזורי החיות שלו חולק הפנק עם מגוון רחב של בעלי חיים. במקום שבו נלכדו פנקים נצפו שועלי חולות, ירבועים ופסמונים, בז מצוי, חנקן גדול ועורבים חומי-עורף, וכן נחש עכן גדול. הוא פעיל בעיקר בלילה, והוא מתחפר במהירות וביעילות בתוך מערכת המחילות שלו, הבנויות עד כעשרה מטר לאורכן וכמטר אחד עומקן. בעת חפירת המחילות זורק הפנק חול מבעד לשתי רגליו האחוריות, נשכב על צדו, ומשעין אותן על קירות המחילה, שאותה הוא חופר בכפות רגליו הקדמיות.
בצפון אפריקה, שועלי הפנק מגיעים במספרים גדולים למקווי מים מדבריים לשתייה. הנקבה צדה לבדה, חופרת אחר טרפה בארבע הגפיים שלה, והורגת אותו על ידי נשיכה בצוואר. הפנק זולל ציפורים עם הנוצות, מחביא עודפי מזון בבורות שאותם הוא מכסה בעזרת חוטמו, ובספרות אף מוזכרת טריפת ארנבון. אויביו הם כלבים, תנים וצבועים, ובעיקר האדם, אך הם גם נלחמים בינם לבין עצמם עד למוות. במהלך היום הפנק נח, ישן או מסתתר במחילותיו, המשמשות אותו גם למנוסה מאויביו.
הזדווגות של שלוש שעות לפחות
הפנק מגיע לבגרות מינית בגיל תשעה חודשים. משך ההזדווגות עד כשלוש שעות, והיא עשויה להתרחש כמה פעמים. תקופת הייחום היא לרוב בחודשים ינואר-פברואר, ומשך ההיריון כ-51 יום. עיקר ההמלטות הן בין מרס לאפריל.
הפנק הוא מונוגמי, בדומה לשועל האוזנן באפריקה. המבנה החברתי אצל הפנק לא ברור, מאחר שלעתים התגלו אצלו, כמו אצל האוזנן, מחילות המשותפות לכעשרה פרטים, מבלי שהתבררה קרבת המשפחה שלהם. אצל הפנק ייתכן ריבוי נקבות על זכר אחד, אך ייתכן שזוג שמתרבה "מתחתן לכל החיים", אולם אין מספיק מידע על קרבת הפרטים במחילות. עם זאת, סבורים כי המבנה החברתי הבסיסי הוא זוג מונוגמי וצאצאיו, היכולים להישאר עם הוריהם עוד כשנה (ארגון חברתי נפוץ בכלביים).קורבן השלום:חתול החולותחתול החולות (Felis margarita) ידוע כאחד ממיני הטורפים הקטנים והנדירים באזור. אורכו כ-45 ס"מ, אורך זנבו כ-26 ס"מ, אפרכסות אוזניו מגיעות לכשישה ס"מ, ומשקלו לכ-2.3 ק"ג. אוזניהם הרחבות והארוכות, הקבועות בצדי ראשם ובמקום נמוך יותר מאשר אצל חתולי הבר - וראשם הרחב - מקנים להם את צללית הראש המאפיינת אותם. הם מותאמים היטב למקומות חיותם: תנועתם חרישית וכפות רגליהם רחבות ומכוסות שערות ארוכות. צבעם אפור-צהוב בהיר ורק מעט פסי רוחב מאפיינים אותם. הם חיים במחילות שבחולות, פעילי לילה, ובזמן סכנה הם נצמדים לקרקע. חתול החולות נחשב לאחד מ"קרבנות השלום" שנחתם עם מצרים וירדן. לפני כ-15 שנה העבירה ישראל לירדן שטח חולות במסגרת הסכם השלום שבו הייתה, קרוב לוודאי, רוב אוכלוסיית חתול החולות בישראל. ייתכן שמאז נעלם חתול החולות מאזורנו, אך עודנו קיים בסיני - אף שאין מספיק מידע על כך.
בעונת הרבייה הזכרים תוקפניים ומסמנים את הנחלות שלהם בשתן. הנקבות מגנות על אתר הרבייה, שהזכר אינו מורשה לחדור אליו. לקראת ההמלטה הנקבה חופרת מחילה פרטית עם כמה פתחים שקוטרם כעשרה ס"מ. בשגר שניים עד ארבעה גורים, שנולדים עיוורים ומשקלם 45-40 גרם. לאחר שבוע עיניהם נפקחות, ולאחר כ-13 יום מתגלות השיניים החותכות העליונות, והתחתונות יום לאחר מכן.
הפנק אוכל לראשונה מזון מוצק (בשר) בגיל שלושה שבועות, ויוצא מן המחילות לראשונה בגיל חודש. משך ההנקה כחודשיים, בגיל שלושה חודשים הוא עוזב את המחילה, ומגלה התנהגות ציד בעצמו. תוחלת החיים בשביה נעה בין 11-14 שנים.
טורף מחמד מבוקש
הפנק הוכנס לנספח של האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה (אמנת ה-CITES של איגוד השימור העולמי).
מזה שנים שמדינות קובעות את מעמדו של מין מסוים בשטחן, והן עושות זאת בהתאם להמלצות איגוד השימור העולמי. בהתאם לכך מחליטים להשיב לטבע או להחדיר אליו מינים כמו הפנק או חתול החולות, במקרים שבהם יש בשביה למעלה מ-50 פרטים מהמין (כמו לדוגמה: הקונדור הקליפורני, היחמור הפרסי, הראם הלבן).
הסכנה העיקרית עבור הפנקים היא לכידתם כחיות מחמד המיועדות לדרום אירופה. הם מבוקשים גם בצרפת. הציידים מנסים ללכוד בעיקר את הגורים, שקל לגדלם בבית. בגלל הציד המסיבי הוגדר הפנק ב-1998 כמין נדיר. נכון להיום אין מידע על מספר שועלי הפנק החיים בטבע בצפון אפריקה. והמומחים יבצעו בעתיד סקרים אודות גודל האוכלוסיות, תפוצתן ומעמדן.
אצלנו, מתחרה הפנק על אזורי החיות שלו - המשאבים, מקומות המסתור והמזון - עם המין הקרוב לו, שועל החולות. אך בשנים האחרונות נראה ששועלי החולות הולכים ומתמעטים בדרום הארץ. הסיבות הן דחיקה תחרותית שנובעת מהתפשטות והגדלת תחומי המחיה של השועל המצוי בעקבות הפיכת שטחי החולות לשטחים חקלאיים שסייעו לו להתרבות, או בעקבות גידול במספר הזאבים והכלבים מסביב ליישובים.
גורלם של הפנקים כנראה גם הוא לא שפר. החלק הדרומי של הדיונות בישראל נהרס בגלל הזרמת שפכים רעילים ממפעלי תמנע ההיסטוריים. כל מי שעובר באזור בדרכו אילתה יכול להבחין בכמויות אדירות של עפר שהוצאו מהמכרות. לפיכך חוששים ששטח החיות המצומצם בצפון החולות, שהוכרז כחלק משמורת הטבע של יטבתה, לא יוכל לאכלס את הטורפים הקטנים והייחודיים בעתיד. לפיכך שוקלים להתחיל לשחרר פנקים שגודלו בשביה באזורים המגודרים של חי-בר יטבתה. אחרת לא יהיה סיכוי למנוע מהם לחפור מתחת לגדרות ולחפש מקומות מחיה אחרים שיקשו על המעקב אחריהם.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי leon14789
