הקושי שלי עם נאגים
נגים זה בהחלט דבר גאוני, אבל ממש קשה לי להתחבר לשיטה הזאת.
אני למשל אדם ממש רגוע ושליו, ויש לי ביטחון עצמי ממש גבוה. וכשמישהו או מישהי מקניטה אותי, צוחקת עליי וכו' - זה לא מזיז לי ולא אכפת לי מזה (אני אפילו צוחק מספר פאדיחות על עצמי לפעמים, במטרה להצחיק). לכן אני גם לא מרגיש צורך להגיב, אני לא מרגיש צורך להחזיר לה, אני לא מרגיש שהיא מזלזלת בי ושהיא פוגעת בכבוד שלי - אני פשוט מרגיש שאם הבן אדם הזה יכול להצחיק אנשים רק על ידי הקנטת מישהו - שיעשה את זה בכיף שלו.לא מפריע לי ולא מוציא אותי משלוותי.
נגים למשל, הם בדיוק ההפך ממה שאני רגיל לעשות. כשאני נותן נג - אני אף פעם לא נותן אותו מכל הלב. אם לבחורה יש פטרוזיליה בשיניים או לא, ממש לא מעניין אותי (אלא אם כן למשל היא פותחת את הפה ומדברת הרבה, ככה שזה לא נעים לראות). אם הבחורה מתרברבת ואומרת שבחורים כמוני יש בשפע ושתמיד מתחילים איתה, אני לא מרגיש צורך להגיד לה "גם בחורות כמוך יש בשפע ומתחילות איתי", כי מצידי, שתתרברב כמה שתרצה אם זה מה שעושה לה טוב. אני יודע מספיק טוב שבחורות רוצות אותי, ואין לי שום דחף להציג את זה לראווה לכל העולם.
הנגים כאילו נוגדים את כלהקטע של הביטחון העצמי. זה כאילו שהבחורה עד כדי כך הוציאה אותי משיווי משקל שאני צריך להחזיר לה? זה מזכיר לי באיזשהו מקום ערס שידקור אותך כי קיללת את אמא שלו לפני החברים שלו, והוא חייב להחזיר את ה"כבוד האבוד" באיזושהי צורה.
סיפורי DHV אני עוד יכול להבין, כי הם באמת הופכים את השיחה למרתקת יותר. אבל בקטע של ההשווצה - אני למשל לא מרגיש צורך אף פעם, לא משנה אם בסט או סתם עם חברים, צורך להתרברב. אני מרגיש שאני X וY (תכונות טובות), אבל לא אכפת לי אם מישהו אחר יחשוב שאני Z ו W (תכונות רעות), מבחינתי אם זה מה שהוא חשוב עליי, זו בעיה שלו - כי הוא כנראה לא יזכה להיות אדם קרוב אליי. כמובן שאם אדם קרוב יחשוב עליי כזה דבר זה יפריע לי - אבל כל האנשים הקרובים אליי באמת יודעים שאני X וY.
אז בתכל'ס, אם לבחורות יש אינטיליגנציה רגשית כ"כ גבוהה כמו שתמיד אומרים, למה הן לא יכולות להבחין בביטחון עצמי של גבר, אם במקום לזרוק נג ולהחזיר כמו ילד קטן - זה פשוט לא מזיז לו?
מיסטרי למשל אומר שכשפותחים קבוצה צריך לזרוק נג למטרה. אבל זה שאני מראה התעניינות במטרה, ולא מעניין אותי בכלל אם ההתעניינות ברורה בעיניה או לא, לא לבד מראה על ביטחון?
תדמיינו 2 אנשים שניגשים לבחורה:
1. יוסי ניגש לבחורה בפתיח לא ישיר, מנסה להראות לה שהוא לא מעוניין, אומר שהוא עוד מעט צריך ללכת, ומנסה להראות בכוח ערך גבוה על ידי סיפורים ולהמשיך את השיחה בכוח.
2. משה ניגש לבחרוה ואומר: "שלום, אני משה, אני יודע שזה נראה מטריד שאני ניגש ככה, אבל ממש משכת את תמושמת הלב שלי והייתי רוצה לדבר קצת/להכיר"
המטרה של שניהם ברורה(לזיין/לפתח קשר רציני), ואומנם הפתיח של משה ישיר, הבחרוה ידועת שהיא הרשימה אותו וכו', אבל הוא מצטייר כבעל יותר ביטחון עצמי - בעוד יוסי מצטייר כמחביא את מטרתו מאחורי מילים ומשפטים.
אם יש אדם שהוא בעל ביטחון עצמי גבוה, אין שום סיבה שהוא יסתייג מלהמחיא לאנשים, כולל ליופי של בחורה. אם יש לו ביטחון הוא יודע שהערך שלו הוא מקסימלי - והוא בחיים לא ירגיש שהעלאת הערך של אנשים אחרים מקטין משלו.
תראו, כמו שאמרתי, אני אדם עם ביטחון עצמי מאוד גבוה, אפילו נרקיסיסט קצת, ואני לא מרגיש צורך שכולם כולם יידעו מזה או שייתנו לי תשבוחות. תאמינו או לא, אבל אני כ"כ שונא להיות האדם המתלהב שהולך עם האף למעלה, שהרבה פעמים אני אפילו עושה DLV לעצמי(עם חברים, לא בפיקאפ) רק כדי להצחיק. קצת קשה לי להסביר את זה, אבל מכירים את זה שאתם רואים מישהי פצצה ברחוב, HB 10, מוקפת במלא אנשים ואפילו לא מביאה מבט לכיוונך - אתה מן הסתם מרגיש מאויים כי יש לה ערך גבוה משלך. אני הרבה פעמים עושה DLV לעצמי בשביל להיראות פחות מאיים כלפי האנשים שמסביבי. אני בתוך תוכי חושב שאני טוב יותר מאנשים שמסביבי, אני מרגיש שאני "מאיים" עליהם, ולכן מוריד לעצמי את הערך - כדי להיראות "אדם מן השורה". זה בדיוק כמו מקרה בו אתה מתחרה עם מישהו במשהו, וזה שיינצח יקבל יותר ערך. מכייון שלך יש ערך גבוה ולו ערך נמוך - אתה תיתן לו לנצח כי הוא זקוק לניצחון יותר ממך. זה בדיוק הקטע שלי עם הDLV. יש לי למשל חבר, שתמיד משחק אותה "מגניב", הוא לא זה שמספר בדיחות אלא צוחק מהן(כולם מבדרים אותו יעני) והוא זה שאף פעם לא מקניטים או צוחקים עליו. ממבט ראשון הוא נראה כ"מנהיג" של הקבוצה, אבל בפועל הוא בדיוק ההפך - אף אחד לא מקניט אותו, כי כשאתה מקניט אותו הוא ישר יוצא עליך(גם מאפיין של חוסר ביטחון, וגם זה ידוע שבד"כ אלו שאתה מסוגל לצחוק עליהם - הם האנשים שהכי קרובים אליך - אם קשר שלך עם בנאדם הוא טוב, אתה יכול להיות מסוגל גם לצחוק עליו ושהוא יקבל זאת בהבנה ובהומור). הוא לא מספר בדיחות כי הוא לא מצחיק. הוא למעשה מצטייר כילדה קטנה שמתחבאת מאחורי ביטחון עצמי מזוייף. הוא בדיוק ההפך ממני - זה שמחפש בכל הזדמנות והזדמנות להעלות לעצמו את הערך כמה שיותר. ואני פשוט לא מבין איך אדם כזה יכול להצטייר כזכר האלפא בעיניי אנשים עם אינטיליגנציה רגשית גבוהה. ואני לא מבין למה אני אמור להתנהג כאחד כזה, לשאוף להיות כזה, ולמה זה הבחור שבנות אוהבות יותר.
דברים כאלו גורמים לי לפעמים לחשוב שכל הקטע הזה של הפיקאפ זה בולשיט אחד גדול... למרות שאני בטוח שאחד המשתמשים פה יבוא וינחית אותי בחזרה לקרקע
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי dins8
