[COLOR="rgb(65, 105, 225)"]יוסל'ה קמצן קדושמסופר על עיירה אחת ובה היו הרבה עניים.באותה עיירה התגורר עשיר ושמו יוסל'ה,אך הכל כינוהו יוסל'ה הקמצן.
[/COLOR]
כשהיה בא עני ליוסל'ה לבקש נדבה או דבר מה לאכול,היה יוסל'ה דוחה אותו מעליו ומסלקו.
כול אנשי העיירה סלדו מיוסל'ה ולא התיידדו אותו.
ברבות השנים יוסל'ה מת בביתו.ומכיוון שאין לו שום ידיד הדבר נודע רק כעבור כמה ימים.אנשי העיירה קברו אותו בפאתי בית הקברות ללא שום גינונים מיוחדים.
בא יום שישי,והרב הבחין שהעניים שבאים לבקש מקופת העיר צדקה רבים הרבה יותר.
לאחר שהקופה התרוקנה הבחין עדיין בתור ארוך שממשיך להתארך.
"אמרו לי," שאל אותם הרב "עד עתה לא באו רבים כל כך,מה אירע שגרם לזאת?"
בפי כל הקבצנים הייתה אותה תשובה:
"בבוקרו של יום שישי,תמיד היתה מעטפה מחוץ לדלת ביתי ושם סכום כסף נכבד,וסל פירות וכמה מצרכים בסיסיים,
אך השבוע לא קיבלתי את השי הנפלא הזה,ואין לי איך לספק אוכל לילדיי."
אז הבין הרב מה אירע כל אותם שנים...
וזהו סיפורו של יוסל'ה קמצן קדוש
מה לומדים מכך?
תמיד חייב אדם לדון לכף זכות.
אחריי הכל,אנחנו לא יודעים אף פעם את כל האמת והחשבונות.



ציטוט ההודעה

