הנה מדרש יפה,ניסחתי אותו מספר שקראתי,אם יש טעויות תתקנו אותי : )
ארבעה נכנסו לפרדס.
(פרדס-
פשט.רמז.דרש.סוד.)
ואלו הם:רבי עקיבא,רבי אלישע בן אבויה,בן עזאי,בן זומא.
הצדיקים אמרו מיני שמות ועלו לשמיים.
כשעלו לשם הביטו בהיכלות ובמלאכים בשקיקה ונהנו מהשכינה.רבי עקיבא הזהירם:
"כשתראו היכל שכל כך זך עד שנראה כמים,אל תאמרו 'מים,מים יש כאן,ואיך נלך?',כי נאמר 'דובר שקר לא יכון כנגד עיניי',ומחמת השקר תצנחו חזרה."
בן עזאי הוסיף ואמר שמות ועלה,ומרוב שנפשו נדבקה בבורא יצאה מגופו ומת.
ועל כך נאמר:
"יקר בעיניי ה' המותה לחסידיו".
בן זומא עלה והציץ מעבר לשכינה ונשתבשה עליו דעתו,ועליו נאמר:
"דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו".
רבי אלישע בן אבויה,שנקרא בפי חכמים אחר.ראה את המלאך החזק ביותר בשמיים מטטרון (לא לומר את השם!),שניתנה לו רשות פעם ביום לכתוב את זכויותם של ישראל.
טעה אלישע בן אבויה ואמר:" שמא יש שני רשויות בשמיים?"
ועליו נאמר:
"אל תיתן לפיך להחטיא את בשרך."
מיד הוציאו לו (למלאך),שישים פולסי דינורא (שבטים של אש),והלקוהו,באומרם "למה הרשית לו לטעות כך?",ולמרות שראה אלישע בן אבויה שיש מישהו מעל מטטרון,מכל מקום לא חזר בו מטעותו ויצא לתרבות רעה.
ורק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.כי היו שלם בכל מיני שלמויות ומעלות.
רבי אלישע בן אבויה,שהיה רבו של רבי מאיר,רצה לעשות חטא עם אישה.
אמרה לו:"הלוא אתה רבי אלישע בן אבויה?"
קטף לה צנונית ביום השבת והיא אמרה:"אחר הוא".
הכוונה,כנראה זה מישהו אחר ולא הרב אלישע בן אבויה.
מיד יצאה בת קול:
"שובו בנים שובבים,חוץ מאחר,שידע את כבודי ומרד בי."
והנה הפירוש:
"שובו בנים"-תחזרו בתשובה,למרות שאתם "שובבים,חוץ מאחר" שאת התשובה שלו אני אקבל אם היא באה מתוך אהבה ולא מיראה כי "ידע את כבודי ומרד בי."
לא הבין אלישע את הכוונה וטעה וחשב שאין לו תשובה.
ובסוף ימיו שפירש לו רבי מאיר את הפסוק שאלו:
"על סף מיתתי יש לי תשובה?"
אמר לו כן.וכנסתלק אמר רבי מאיר:
"נדמה שמתוך תשובה נסתלק רבי."
ואומרים שאחר היה בין גן אדן לגיהנום ולא יכלו להכניס אותו לשום מקום.
לגן עדן-מאימת החטאים שעשה.ולגיהנום-בגלל תורתו.
אמר רבי מאיר:
"מתי אסתלק ואעלה עשן מקברו של רבי?"
כלומר,מתי אמות,ואוכל להכניס את אלישע בן אבויה לגיהנום,כדי שנשמתו תיטהר ויעלה לגן עדן?
וכשמת,עלה עשן מקברו.וכשמת רבי יוחנן הפסיק העשן וידעו חכמים שהוא בגן עדן.
ולמה חטא?
אומרים שאביו הקדישו לתורה בלידתו כי האמין בכוחה של התורה,אך בגלל שלא עשה זאת לשם שמיים היה פגם בו ויצא לתרבות רעה.
בפעם הבא:
"רבי שמעון בר-יוחאי"





