נמאס לי

[חתול אמיץ]

משהו אצלי דפוק. אנשים פשוט לא רוצים להתחבר איתי. פשוט ככה.
חזרתי מעוד שיעור סטטיסטיקה באוניברסיטה הפתוחה וממש רע לי. אני כל-כך עצבני שבא לי להרביץ למישהו. מרגיש אאוטסיידר!!!!!!!!! מרגיש לא קשור, כאילו כתוב לי על המצח "אל תתקרבו אליי אל תתייחסו אליי".
גם המנחה לא יוצר איתי בכלל קשר עין וזה עוד יותר מעצבן.

וכמובן יש את האלה שכן משתתפים וכן בטוחים בעצמם ואחרים מתחברים אליהם והכל טוב ויפה להם.

אף אחד לא יושב לידי ואני לא מבין את זה.. למה מתחברים לאנשים אחרים ואליי לא?

[נרחח]

בהחלט לא קל

אולי תנסה לחייך יותר ולאמר שלום לאחרים,זו יכולה להיות התחלה.

[חתול אמיץ]

זה כמו מעגל קסמים.
אני פשוט מתבייש.
חוץ מזה שאתמול ניסיתי לדבר עם בחור שישב מאחוריי ולא יצא מזה כלום.
קשה לי עם התחלת-שיחה, כאילו איך להתחיל לדבר עם אנשים שאני לא מכיר אבל נמצא איתם באותה מסגרת.

[BBEE10]

יכול להיות שאתה משדר ריחוק, אתה לא חייב לדבר כדי שהתקרבו אליך, תנסה לשנות את היסוד, תתרגל להתקרב יותר, להישיר מבט, לחייך כשמישהו מדבר, לשחק עם שפת הגוף באופן שישדר קרבה ולא ריחוק. זה יכול להיות קשה בהתחלה גם בגלל החרדה אבל זה הבסיס של החשיפה ההדרגתית הנחוצה בשביל להתמודד. אתה יכול לראות במסגרת הזאת הזדמנות לעבוד על הנושא לצורך הטווח הרחוק ולאו דווקא לבנות מעגל חברתי בטווח המיידי, תתמקד כרגע בתרגילי חשיפה ואל תילחץ מזה שאין לך חברים.

[Apollo]

משהו אצלי דפוק. אנשים פשוט לא רוצים להתחבר איתי. פשוט ככה.
חזרתי מעוד שיעור סטטיסטיקה באוניברסיטה הפתוחה וממש רע לי. אני כל-כך עצבני שבא לי להרביץ למישהו. מרגיש אאוטסיידר!!!!!!!!! מרגיש לא קשור, כאילו כתוב לי על המצח "אל תתקרבו אליי אל תתייחסו אליי".
גם המנחה לא יוצר איתי בכלל קשר עין וזה עוד יותר מעצבן.

וכמובן יש את האלה שכן משתתפים וכן בטוחים בעצמם ואחרים מתחברים אליהם והכל טוב ויפה להם.

אף אחד לא יושב לידי ואני לא מבין את זה.. למה מתחברים לאנשים אחרים ואליי לא?

אל תחכה שתתישבו לידך-תתישב לידם.
ביישן?
תכין "טקסט מראש".תשב ליד מישהי או מישהו ותתיישב לידו כמה דקות לפני תחילת השיעור,ככה לא תצטרך לדבר הרבה.
תחשוב על שאלות "מאיפה את\ה?" "עשית צבא?" בבית זה יותר קל.תשב תחשוב,כשתספר דברים על עצמך תחייך,ואל תיצור כל הזמן קשר עין,מדי פעם,ותמציא סיפור מצחיק.פתאום תצחק ותגיד "חחח נזכרתי במשהו שקרה לי בטירונות..."
תמציא.אנשים יראו שאתה חברתי יותר,תתיישב ככה כל פעם,אל תהיה מדוכדך.על הפרינציפ תיראה מאושר.
תשתתף בשיעור,תקרא קצת חומר על השיעור הבא באינטרנט ותפגין ידיעות!,תחפש הזדמנויות לצחוק עם המרצה,בטוח תמצא.ותחייך אליו!.

[kotvana]

ומה אם לא עשית צבא...

[מאור הרפז]

כל הדברים שאתם אומרים נשמעים יפה והגיוניים על הנייר.
אבל בתכל'ס בתור מישהו שהיה לו חרדה חברתית והתגבר עליה, זה לא עוזר בכלל כי ליישם את זה לאדם שיש לו חרדה חברתית זה קשה עד בלתי אפשרי.
אתה צריך לעבור טיפול קוגנטיבי-התנהגותי: או שתלך לטיפול כזה באחד מהמכונים לטיפול התנהגותי-קוגנטיבי ברחבי הרץ או שתשמע קלטת שאני השתמשתי בה והיא מצוינת כי התגברתי על חרדה חברתית של 4 שנים אחרי 7 חודשים.
את הקלטת אתה יכול למצוא דרך הפורום של חרדה חברתית בהייד פארק, תכנס שם לנושא: קבוצות תמיכה וטיפול, תדפדף קצת למטה ותראה הודעה של מישהו "קלטות לטיפול עצמי" ומשם אתה תסתדר.
הקלטות באנגלית אז אם אתה טוב באנגלית הרווחת ואם לא אז תלך למפגשים של קבוצות טיפול ותתן שם את הנשמה אל תזלזל ותאמין לי שתוך כמה חודשים כבר בטוח תרגיש שיפור אם לא תתגבר לגמרי על החרדה כמו שאני עשיתי.
בהצלחה לך ולכל הסובלים מחרדה חברתית באשר הם

[OutSliDeR]

כשאתה רואה מישהוא שאתה מכיר תגיד שלום דבר איתו קצת אולי זה יעזור