נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
השאלה כמה זמן זה יקח, בחברה כזו לא נעים לחיות, זה לא יום ~ יומיים.
וגם אין לך חוזה התחייבות שהם באמת ישתנו.
תאמין לי שמאז שלקחתי צעד והתנתקתי מכל החבורה הזו חפשתי עוד חבורה,
ונחש מה, ביום הראשון הסתבכתי עם מישהו, עזוב את זה שלא קרה כלום, אבל בשביל מה?
כמו שאמרתי, להיות קצת עם בנות זה לא מזיק.
מה לעשות, יש גברים שלא מתחברים לעולם הדפוק הזה והם לא חייבים להיות "הומואים"
יש כאלו שמתחברים יותר לבנות, יותר רגישים, כנראה שאני אחד כזה...
אני לא שומר לי חברים ואני לא שומר לי אויבים, לכולם אני אומר שלום, תמיד אני מחייך שאומרים לי שלום.
אני לא באמת מתכוון לחיוך, כי אני יודע שעוד כמה דקות אני יכול לריב עם הבן אדם על שטות.
זה כבר הפך לגועל נפש, כל מילה שאני מוציא אני שוקל אותה, כל מילה שמוציאים כלפיי אני מחשב אותה כמה פעמים
בשביל להבין את המשמעות, הוא ניסה להגיד לי משהו בזה שהוא אמר לי ככה?, הוא דיבר לא יפה?, הוא מחפש לריב איתי?..
פשוט מאוד, תאמין לי, יש טובים ויש רעים, הבעיה שבגלל שבחורים כמוך אומרים שצריך להתגבר כולם נמצאים בחברה אחת משותפת
ונדבקים בשטויות, אתה יודע שלא חסר ילדים טובים שנגררים אחרי עבריניי צעצוע שעושים מעשה קונדס ואחרי זה בוכים על זה..
לא שלי זה קרה כי אני יודע שאני לא נגרר אחרי אף אחד, עוד סיבה משמעותית לקחת את הצעד ולהיות האוטסיידר מחברה שכזו.
תמיד אח שלי מסתכל עליי (הגדול) ואומר לי תגיד, אין לך חברים?, אז אני תמיד מתרץ את זה שאין לי כח ללכת,
והוא יודע שאני יוצא הרבה עם בנות, אבל הוא גם יודע שזה בתור ידידים בלבד ושאני לא מתכוון להפעיל את הבחור שנמצא למטה.
בגלל זה הוא תמיד אומר לי תצא, תשחק כדורגל עם מישהו מהשכונה תכיר עוד אנשים, הייתי בסרטים האלו הרבה פעמים.
- חברים ביסודי, כולם הפכו לזבלים אחד אחד.
- חברים בשכונה, לא פעם ולא פעמיים היה מכות.
- חברים בתיכון, נוו..אנחנו מדברים בדיוק עליהם, העברייני צעצוע.
מה שמעודד אותי שלעולם לא מאוחר להכיר חברים חדשים, מספיק שיהיה לך חבר אחד, איתו באים עוד ארבעה חברים
ועם העוד ארבעה באים עוד עשרה חברים, אתה מבין למה אני מתכוון חברים תמיד אפשר למצוא, סביבה טובה - קשה.
האוטסיידר מרצוני החופשי
ציטוט ההודעה
