ביום חמישי הלכנו לחגוג בר-מצווה בכותל. (היה ממש נחמד חייבת לציין)
יש שם המון מבקשי תרומות שממש הפך לגועל נפש, אנשים רוצים לתרום להם והם מצטופפים בעשרות מול משפחה, וכאשר מישהו מוציא ארנק הם עטים עליו כנבלה מכניסים את היד שלהם בלי בושה לארנק ולוקחים.
בדרך חזרה לאוטו בא אלינו בחור חרדי צעיר וביקש נדבה, בעלי אמר לו שילך לעבוד. (הבחור לא נכה)
אחרי זה הלכנו למסעדה לחגוג וגם שם בלי בושה נכנסה בחורה ועברה בין כל השולחנות ובקשה נדבה. (היא גם בחורה צעירה שיכולה ללכת לעבוד)
מה קורה כאן בארץ? מביאים עובדים מחו"ל לעבוד את השדות ויש הרבה מאוד כאלו שלא רוצים לעבוד ולא לתרום!
ירושלים הפכה לעיר של מבקשי תרומות בכל מקום שבו הולכים!
עכשיו אני לא חיה בלהלה לנד...
תורמת תמיד ומאמינה מאוד בקדוש ברוך הוא.
מאמינה בדרך חיים של עבודה קשה, ולעשות הטוב בעייני אלוהים.
האמרה של הרמב"ם מלווה אותי שהיא אם אין לחם אין תורה. (אצל החרדים זה כנראה הפוך)
הכי נכון יהיה שכל אלא שאומרים תורתם אמונתם שילכו ויעבדו את האדמה.
אני גדלתי בבית שאין דבר כזה לא לצאת לעבוד ולכן זה קשה לי



ציטוט ההודעה












