....למנות עומק תפילותייך
טל בכייך זה גומע אותי
מרשרש ליבך
מול חרצובות לשוני
חמקמק הוא הליל
עת ראשו השכם נערף
וחמה טובענית בשצף
טיבעה יגונה בניכר...
מי ישכיל ויתור לי הרון
אך נפלתי בעצמי לרשתי
כה חיבלתי אני את יגוני
שאי חרדת עולמי...

{ קטע נוסף משירה בבניה לספר חדש}
קריאה מהנה(-: