סיפוק והנאה - כלל עולמי, תכנסו
תענוג, מהו?
בעולמנו קיימת מילה תענוג, זהו הבסיס לכל פעילויות האדם. במילה אחרת תענוג זהו סיפוק החסרונות של היצור, אם זה חי, צומח, דומם או מדבר. בדומם זה אטום שלילי או חיובי [דוגמא מצוינת!] כאשר האטום שלילי הוא מנסה להפוך לניטרלי ע"י קבלת אלקטירונים, כאשר הוא חיובי הוא מנסה להפוך לניטרלי ע"י הוצאת אלקטרונים. בצומח זה ריבוי ומזון. בחי, ריבוי, מזון... ובמדבר זה כבר כבוד, שליטה, השכלה, כסף וכל הרצונות הבהמיים.
כעיקרון ניתן להגדיר את הסיפוק כתענוג ולהפך, כלומר אפיל הדומם יכול "להנות" ע"י מילוי החסרונות הנוכחיים שלו. איך יודעים שהוא נהנה? הסיפוק, והתנענוג הן הבסיס לכל פעילות בטבע ולכן אם לא קיימת פעילות כלשהי שאותו החלקיק עצמו יוצר, הוא לא יוגע כדי להשיג סיפוק לכן לא מצפה לסיפוק כלשהו. שלם לזמן מה.
אצל האדם המושג בהרבה יותר מסובך.
בעצם ניתן לנבא כל פעילות של האדם על פי כלל אחד פשוט, מהם הרצונות שלו ובאיזו כמות.
העולם פועל על 2 כללים משותפים שיוצרים משוואה שכמעט ובלתי אפשרי לחשבה – להנות כמה שיותר בכמה שפחות מאמץ. לדוגמא אטום מגיע ל2 חוטי חשמל, אחד קצר והשני ארוך יחסית לסוף שאליו אמור להגיע. האטום יגיע דרך הקצר, למה? חסכון במאמץ.
כנ"ל האדם, כל פעילות שלו דורשת דלק, אין סיכוי ושום אפשרות שבן אדם או כל יצור אחר יעשה משהו שלא יספק לו תענוג לפי החישובים שלו, עכשיו או מאוחר יותר.
כל פעילות בעולם בעלת מניע אחד ויחיד, השגת סיפוק > תענוג במושגי אדם, מניע אחד ויחיד ולא אחר.
לדוגמא, אדם מליונר הולך ותורם מליון שקל לצדקה.
זה נראה כאילו הוא תורם מעצמו כדי שיהיה טוב לאנשים. מצד אחר יש לו את המחשבה "או איזה טוב אני, תרמתי מליון שקל לאנשים מסכנים... עכשיו בגללי יהיה להם מה לאכול" – הוא נהנה מהמחשבה הזו.
מן הסתם ניתן להסיק שעשה זאת כדי להרגיש אותה. דוגמא שמוכיחה זאת עם האטום, חלקיק הבסיס של כל יצור וכל דבר בעולמנו. אטום חיובי, פוגש אטום שלילי. האטום החיובי כביכול מעביר אליו את האלקטרונים הלא נחוצים לו כדי להפוך למסופק, מושלם זמנית. ע"י זה הוא גם מספק את עצמו וגם את חברו, אבל המניע היה סיפוק עצמי בלבד.
כל העולם פועל על פי החוק הנ"ל, לא ניתן להתווכח איתו והוא ניתן להוכחה בכל שניה ורגע בחיינו ובכל דוגמא.
מאמר זה נכתב ע"י דימה.ק ואינו נוגע לשום דת, מסתמך על חשיבה הגיונית, לוגית ופיזיקה.
הערה: שימו לב שאם ניתן לנבא כל פעילות אדם וכל פעילות הטבע, תאורתית. לעולם יש תוכנית והעתיד כבר קבוע ולא ניתן לשנותו, כלומר האדם חסר חופש בחירה. אולי אתה יושב שם מול המסך ואורמ לעצמך, כן בטח, אני יכול להחליט פה ועכשיו איזה כפתור אני רוצה ללחוץ. לא, אתה לא יכול. יותר נכון להגיד שאין לך חופש רצון, אתה רוצה מה שנבראת לרצות, בכמות שתוכננת, אתה חושב שיש לך חופש בחירה מהעובדה שאתה כביכול בוחר מה לעשות, אבל העשיה מגיעה מהמניע שהוא הרצון עצמו ואותו לא ניתן לקבוע.
אז תבינו סוף סוף, אין לכם בחירה במעשים.
וכן אם יציעו לכם 2 דרכים, אחת באורך ק"מ והשניה באורך 2 ק"מ אתם תבחרו בקצרה.
אבל אם אני אבוא ואציג לכם את המאמר אתם תעשו בשביל הפרינציפ ותלכו בארוכה רק כדי להוכיח לי שאני לא צודק, כלומר אתה תהנה יותר מהעובדה שאתה חושב שאתה הוכחת לי שאני לא צודק, לעומת זאת הוכחת לי שאני כן צודק. כלל פשוט, שאי אפשר להתווכח איתו...
וזאת לא אומרת שאן תעלה לגג ותקפוץ אז זה לא אשמתך, אלא אתה לא תעלה לגג מהסיבה הפשוטה שאתה יכול להנות יותר כשאתה לא מת, אתה תעדיף לקבל את זה כנכון ולהשאר בחיים מאשר לקבל את זה כנכון ולמות.
ושוב, כלל בסיס.
עשו ניסוי בעצמכם! תרשמו כל דבר שאתם עושים, תרשמו מה היה המניע שלכם, מה חשבתם אחרי זה ומה לפני זה. אל תנסו לעבוד עלי או על עצמכם... תהיו כנים.
קרדיט למאמר שנתקלתי בו חח
ציטוט ההודעה
