לקרוא בעיון, דעתכם חשובה.
אם מישהו רוצה לעשות משהו אבל אוסר על עצמו את אותו דבר מסויים
ויש מישהו שלוחץ עליו לעשות את אותו מעשה איתו ביחד
ובסוף הוא עושה.
מי אשם, הראשון, שלא עמד ברצונו
או השני, שגרר אותו לביצוע המעשה.
לקרוא בעיון, דעתכם חשובה.
אם מישהו רוצה לעשות משהו אבל אוסר על עצמו את אותו דבר מסויים
ויש מישהו שלוחץ עליו לעשות את אותו מעשה איתו ביחד
ובסוף הוא עושה.
מי אשם, הראשון, שלא עמד ברצונו
או השני, שגרר אותו לביצוע המעשה.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחח
|
|
מי אשם מאיזו בחינה? מוסרית? אם מוסרית, אז מוסרית של מי? של מי שדחף אותו לעשות את המעשה, או מוסרית של מי שלא רצה לעשות את המעשה?
בתגובתכם להודעותיי, אנא מכם, לחצו על הכפתור "ציטוט ההודעה" שנמצא מתחת לשורה זו.
השני שגרר אותו לביצוע המעשה.
אם אנוכי החלטתי שאני לא רוצה לבצע את המעשה הזה, אני לא מבצע אותו.
אז כאלו זרקתי את המחשבה הזאת של המעשה הזה, אבל השני גרר אותי לעשות את זה.
אז הוא גם הזריק לך למוח לעשות את המעשה הזה.
אני נוטה לא להסכים איתך.
אם הוא הצליח בכלל להגיע לך למוח ולהכניס בך ספק, אז אתה חלש. אתה לא יכול לעשות מה שאתה באמת רוצה. אלא אם כן אתה לא באמת רוצה ואז יותר קל לשכנע אותך לא לרצות את אותו הדבר.
אבל בנאדם חזק שרוצה משו ובאמת רוצה אותו, כמעט בלתי אפשרי לשכנע אותו להפך ממה שהוא רוצה.
בתגובתכם להודעותיי, אנא מכם, לחצו על הכפתור "ציטוט ההודעה" שנמצא מתחת לשורה זו.
תודה
לא.
אתה הוצאת מהמוח שלך את המעשה הזה.
שכחת אותו, ואמרת לעצמך שהוא לא קיים. לא חשבת עליו בכלל.
אז החבר השני בא אלייך ואומר לך לעשות את המעשה הזה, אז הוא הזריק לך למוח עוד פעם את המעשה שכבר זרקת ולא רצית לעשות.
מרוב שלא היה לך כוח להילחם, וויתרת ועשית את המעשה.
השני שגרר אותו לביצוע המעשה.
שניהם אשמים, גם הזה שגרר אותו כי היה מפגר.
וגם הזה שביצע אשם כי לא חשב פעמיים.
ומה אם הרבה פעמים הוא חשב פעמיים וכל פעם הוא שכנע אותו קצת יותר
כי הבנאדם ההוא רצה שהוא יעשה איתו את המעשה
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחח
אני מסביר לו.
והנה הוספת לנימוק שלי.
הבן אדם שלא רצה לעשות את המעשה חשב פעמיים שלושה ארבע, והחבר השני שכנע אותו כל פעם עוד יותר .
לחבר הראשון שחשב לעשות את המעשה היה נמאס להלחם עם החבר השני, והחבר הראשון שלא רוצה לעשות את המעשה נלחץ יותר ויותר, וכאשר מישהו לחוץ יותר ויותר, אי אפשר לסבול את זה.
אז הוא וויתר, ועשה את המעשה בשביל לסגור את העניין אחת ולתמיד.
השני שגרר לביצוע המשימה