לקבל ביטחון עצמי , להיות אמיתי מאמר על איך להיות ולהרגיש מיליון דולר .
שלום , לא יצא לי לראות בפורום את המאמר הזה
קודם כל קרדיט לאותו אדם שכתב אותו , בנאדם מדהים
אני ממליץ אישית לקרוא אפילו שזה ממש ארוך אני מודה שלקח לי 20-40 דקות לקרוא
וקראתי בקצב מהיר קצת ,אבל באמת בנאדם שיש לי הערכה וביטחון עצמי נמוך
שיקרא את זה ישתנה , מובטח לכם
מאמר הזה באמת מחדיר מוטיבציה ואני מבטיח לכם שבסוף הדעה של הרבה אנשים וצורת החשיבה תשתנה (לא כולם,חלק ממכם יפנימו,חלק לא.הכל תלוי.)
המאמרים של הבנאדם הזה פשוט מדהימים ואני מבטיח לכולם שאת הזמן שאתם נותנים בשביל להפנים ולקרוא לא יבוזבז.
*******המדריך שייך ל VIBE מפורום אחר*********
ברוכה השבה, היום אני רוצה לחלוק איתך את הסוד של איך אתה יכול להרגיש כמו מליון דולר. עכשיו הסוד ללהרגיש כמו מליון דולר, איננו סוד בכלל, זה הכל קשור בהערכה העצמית שלך. לפעמים "הערכה עצמית" הוא מושג שטיפה מאתגר להגדיר אותו אבל, ההגדרה הבסיסית ביותר היא הרגשה כנה של "אני שווה" או במילים אחרות, אתה מבין שאתה שווה משהו.
עכשיו כמו שאתה תיכף הולך לגלות, זאת היא איננה הגדרה מדוייקת לגמריי, יש עוד כמה דברים שקשורים להערכה עצמית אבל כרגע, בוא ונסתכל על הגרסא הפשוטה שהיא: "כמה שווה אתה מרגיש בתור בן אדם?" ונשתמש בזה בתור בסיס בשביל לגלות כיצד אתה יכול להרגיש כמו מליון דולר, ובאמת להרגיש את התחושה הזאת של גאווה במי שאתה, ובחיים שאותם אתה חיי.
הנקודה הראשונה שאליה אני רוצה להתייחס בהקשר של הערכה עצמית, היא שכולם נולדים איתה, זאת הזכות המולדת שלך, לכל אחד יש את הזכות להרגיש שווה, להרגיש שהם מנהלים חיים בעליי משמעות ולהנות מזה. כל מה שמנסה להוריד מהעובדות האלו, הוא משהו שמנסה לחבל ביכולת שלך לחיות את חייך, להיות מי שאתה באמת ו, להשפיע על העולם בצורה מוצלחת ושימושית, להיות כח כנה של טוב ושפע בעולם.
תזכור שאני מאמין גדול שאתה יכול להיות הצלחה גדולה בחיים, שכתוצאה מזה אתה תהיה כח עצום של טוב ושפע. ככל שזה נוגע לי, השניים הולכים יד ביד.
עכשיו אם אני אומר שלכל אחד מגיע להרגיש הערכה עצמית ו, למעשה כל אחד נולד עם כמות גבוהה שלה, איך זה יכול להיות שכ"כ הרבה אנשים בעולם מרגישים בטחון עצמי נמוך, ערך עצמי נמוך, מפקפקים ביכולות שלהם ובעצמם וכו'?
ובכן, העובדה העצובה היא שזה משהו שקורה כתוצאה מכמה המוח שלך חכם, אתה מבין , המוח שלך התחיל לקבל רעיונות ואמונות שונות שאתה צברת במהלך חייך. כתוצאה מהאמונות האלו המוח שלך התחיל לשנות את עצמו, לשנות את כל נקודת המבט שלו, מהערכה העצמית הטבעית העצומה שלו, "אני בעל ערך גבוהה, ואלו הם חיים ששווה לחיות אותם", אל נקודת מבח שבה אנשים מפקפקים בעצמם, נהיים ביקורתיים כלפיי עצמם, ולפעמים אפילו עד למקרים קיצוניים שהם מרגישים שלא מגיע להם לחיות בצורה נורמאלית.
עכשיו כל אלו הן אשליות, הן אשליות שאנשים אחרים שמו עלינו במצבים שונים בחיינו. לפעמים בכוונה תחילה, כמו למשל כשמישהו בגן שעשועים מתגרה בך או מתעלל בך (בריונות), ולפעמים זה נעשה גם בטעות, כמו למשל לקבל את המבחן שלך מהמורה כשהוא מלא באיקסים טעויות ושאר סימנים אדומים. אותם האיקסים נועדו בשביל ללמד אותך על מנת שתוכל לגדול ולצמוח. למרבה הצער, רוב הילדים מקבלים את האיקסים האלו כמשהו שאומר שהם לא טובים, לא חכמים והם לא יכולים לעשות את זה.
כרגע כל מה שאני רוצה שתבין הוא שהסיבה להערכה עצמית, היא אמונה שאנשים מסויימים או אדם מסויים גרם לך להאמין בה במהלך חייך, והפתרון לכך הוא בדיוק אותו הדבר: הפתרון הוא אמונה שונה, אמונה שאתה כן מסוגל לעשות את זה. יש דרכים רבות לשבור את המעגל (או אם כבר, את הספירלה) של הערכה העצמית הנמוכה, והבסיס של זה הוא להשתמש בדיוק באותן האמונות נגד עצמן.
אז אל מה לעזאזל אני מתכוון? ובכן, אמונה היא כמו נבואה שמגשימה את עצמה: אם אני מאמין שאני אצליח בחיים, אני יעשה את אותם הדברים שאני צריך לעשות בשביל להגיע להצלחה הזאת. עכשיו, איך אני מאמין בזה, זה מאוד חשוב. אם אני מאמין שאני נועדתי להצלחה וכל מה שאני עושה תמיד הולך לעבוד, ובכן, זאת היא חשיבה דיי פרפקציוניסטית ואז הכשלון מובטח, למה? בגלל שזאת הדרך שבה העולם פועל: אתה מנסה משהו, אתה נכשל, אתה לומד מזה, אתה מרים את עצמך שוב, אתה עושה את זה עוד הפעם, אתה מנסה אתה נכשל וכן הלאה...
אנחנו נדון ברעיון של בטחון עצמי בעוד רגע כי זה קשור לרעיון של הערכה עצמית, עם זאת לרגע זה אני רק רוצה שתחשוב על הערכה עצמית במונחים של: "אם אתה תתחיל להאמין בעצמך, אתה תתחיל לפתוח את האספקות העצומות האלו של פוטנציאל לא ממומש שהופך אותך לסוג הבן אדם שבאמת שווה להאמין בו."
תקשיב, הרבה אנשים חושבים: "אני יאמין בעצמי, אם "זה" יקרה", "אני יאמין בעצמי אם XYZ יקרה" "יום אחד כשיהיו לי את כל הדברים האלו, אז אני יוכל להתחיל להאמין בעצמי". הבעיה היא, שאתה שם את המשוואה בצורה השגויה וההפוכה: כל אותם הדברים יתחילו לקרות, רק לאחר שתתחיל להאמין בעצמך, בכישורים שלך, ביכולת שלך ללמוד וגם בעובדה שאתה בן אדם טוב, כי אז גם אם תכשל זה לא ישנה, זה לא ישנה את מי שאתה.
וככה אנחנו מגיעים אל הסיבה המרכזית שבגללה אנשים מאבדים הערכה עצמית. איכשהו הם מקבלים את הרעיון שהם פחות ממה שהם באמת. זה בדר"כ קורה כשאנחנו פוגשים מישהו אחר עם בעיות הערכה עצמית משל עצמו, ובדר"כ יש להם הערכה עצמית מזוייפת, וזה משהו שגם בעוד רגע נדבר עליו (בגדול זאת היא הערכה עצמית מזוייפת שמחליפה את הדבר האמיתי שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו).
אחת הדרכים שאנשים מנסים לשמור על אותה הערכה עצמית מזוייפת, היא להוריד אנשים אחרים למטה, בשביל לבנות את עצמם למעלה. הם חייבים להרגיש שהם יותר טובים מאחרים בשביל להרגיש שהם שווים משהו בעצמם. עכשיו זאת היא גרסא מזוייפת של הערכה עצמית ואנחנו נבחן אותה כקונספט שלם, בעוד רגע.
אבל כמובן שהבעיה היא, שהדבר כבר נעשה לנו: אחרים הורידו אותנו למטה, בגלל שהם לא מצאו דרך אחרת להעלות את עצמם למעלה (סביר להניח בגלל שהם פשוט לא ידעו אחרת). ובדיוק אותו התהליך של ההורדה למטה, של העלבה, של הקנטה, הוא המקור והסיבה אל למה אנשים לא מרגישים כמו מליון דולר כל יום, ולמה הם לא מרגישים שהחיים שלהם שווים משהו ושיש להם קיום בעל משמעות.
עכשיו כתוצאה מהדינאמיקה הפשוטה הזאת, כשמישהו מנסה להוריד מישהו אחר למטה, דברים מוזרים מתחילים לקרות, למשל: אנחנו יודעים שמבחינה סוציאלית, זה לא טוב להיות שחצן (יהיר). שחצנות היא משהו שהייתי מגדיר כמישהו שמוריד אנשים אחרים למטה: "אני תותח ואתה כלום". החלק השני של המשפט מהווה את כל הבעיה: זה לא לומר ש"שאני תותח" זה: "אני תותח על חשבונך" שהופך אותו לבעיה.
עכשיו הנה איך זה מתקשר להערכה עצמית של אנשים אחרים: בעיקר בעולם המערבי שנתון תחת השפעה חזקה מהפילוסופיה הנוצרית, וגם מהפילוסופיה המזרחית שגם לה יש קונספטים דומים, קיים הרעיון של ה: "צניעות". בגדול, הרעיון של הצניעות הוא שלא תהפוך להיות גדול מדיי בשביל הנעליים של עצמך, במקור, זה מנגנון הגנה נגד שחצנות ויהירות. ולמה שנרצה מנגנון הגנה נגד שחצנות? ובכן בדיוק בגלל אותן הסיבות שאנחנו מדברים עליהן! בגלל שכשאנשים נהיים שחצנים ויהירים הם מתחילים להשפיל ולהוריד אנשים מסביבם למטה, במילים אחרות הם מתחילים לפגוע באנשים אחרים מבחינה רגשית ופסיכולוגית. ובכך שהם משפילים אותם הם גורמים להם להרגיש פחות שווים ונחותים.
וזה הכרחי שתבין את זה בגלל שהם אנשים מאמצים את ה"צניעות המזוייפת", צניעות שבה הם מנסים להוריד מהערך של עצמם בגלל שהם חושבים שככה בן אדם טוב צריך להתנהג: "אני לא שווה כלום, אז עדיף שאתה תעשה את זה". אבל אין לזה שום קשר לצניעות. צניעות היא סה"כ מנגנון הגנה שנועד בשביל למנוע ממישהו לפגוע באנשים אחרים בכך שהוא אומר: "אתה לא טוב מספיק, החיים שלך חסריי משמעות, אתה לא שווה כלום", "תסתכל עליי, אני הרבה יותר טוב ממך".
עכשיו מה שצניעות מזוייפת עושה, היא מורידה את הבן אדם שמשתמש בה למטה, כי זה גורם לו להגיד: "אני לא טוב מספיק", "אני לא מרגיש טוב מספיק" "אתה הרבה יותר טוב ממני". עכשיו אלו הן מחשבות שמתרוצצות איפשהו בתת מודע שלך, ככה שרוב הזמן אנשים מודעים רק לתוצאות שלהן, שבאות בתחושות של: "אני לא חכם מספיק, אני לא יכול לעשות את זה" וכו'. אבל המקור של זה בשביל רוב האנשים, היא הרצון הזה של לא להראות כאנשים שחצנים ויהירים.
עכשיו הנה הפרדוקס (דבר והיפוכו) שקורה כשיש יותר מדיי צניעות (או ליתר דיוק הסוג הלא נכון של צניעות, אותה הצניעות המזוייפת שעליה אנחנו מדברים). הפרדוקס הוא כזה: הצניעות נועדה בשביל למנוע ממך לפגוע באחרים בכך שתגיד להם כמה שהם גרועים, או כמה אתה יותר טוב מהם, או בגדול שהם שווים פחות והחיים שלהם פחות משמעותיים משלך. במציאות, כל מה שהסוג המזוייף של הצניעות עושה, הוא להפוך את הבן אדם למישהו מאוד ביקורתי, ומאוד סקפטי.
אתה מבין, צניעות מזוייפת היא הרסנית באותה מידה כמו שחצנות ויהירות, למה? כי בזמן שמישהו מתנהג בצורה צנועה, או לפחות נראה ככה, בפנים הם עדיין כועסים: כשמישהו אומר משהו הם מנסים לקרוע את זה לגזרים בכך שהם אומרים: "זה שחצני מדיי, אתה לא יכול לחשוב בצורה הזאת, אסור לך לקוות לזה, אסור לך לכוון גבוהה". למה זה קורה? ובכן, זוכר את העקרון הכללי של: "מה שקורה בתוכך יקרה גם בחוץ"? העולם שבו אתה חיי במחשבות שלך, ישתקף אל העולם המוחשי שבו אתה חיי אז, אם אתה כל הזמן מוריד את עצמך למטה, בין אם בצורה ישירה או עקיפה, אתה תעשה את אותו הדבר לאנשים שמסביבך.
אמא בעלת הערכה עצמית נמוכה יכולה לפנות אל הבת שלה ולומר: "מתוקה אל תנסי לצייר את זה, אין לך כשרון בשביל דברים כאלו". עכשיו מה שהכוונה של האם יכולה להיות, לפחות בצורה מודעת, היא להגן על הבת שלה מכל הכאב שעלול להווצר מהסיטואציה (הבת תכשל, יצחקו עליו וכו') והמחשבה הזאת היא רלוונטית לחלוטין. הבעיה היא, שהאמא יצרה סיטואציה של הערכה עצמית נמוכה בשביל הבת שלה, מבלי להבין את זה בכלל, בגלל שהיא מקרינה את תחושת השווי הנמוך שלה, אל הבת שלה. יכול להיות שהבת שלה ציירה את הציור הזה והציור פשוט נראה זוועה אבל לבת זה לא משנה, לא אכפת לה! יכול להיות שהיא פשוט נהנית מהעובדה שהיא יכולה לצייר ציור, לסיים אותו ולא משנה איך הוא יוצא זה מספיק טוב בשבילה. אבל כמובן, זה יכול לא להיות טוב מספיק בשביל האמא, ובאותה נקודה היא מקרינה את התחושה האישית שלה של חוסר בטחון והערכה עצמית על הבת שלה, בנסיון להציל אותה מהכאב שהמעגל הזה יכול ליצור, היא מונעת ממנה להתחיל מלחתחילה.
כמובן שהאיירוניה היא, שכשהילדה הקטנה מתחילה לצייר, היא מתחילה לאבד בטחון ביכולת שלה לצייר, והיא מתחילה לאבד בטחון בעצמה וביכולות שלה בתור בן אדם שיכול להיות יצירתי ולבטא את עצמו. אז כתוצאה מהדבר הקטן שהאמא ניסתה להגן על הבת שלה מפניו (לאבד בטחון עצמי והערכה עצמית) הוא בדיוק הדבר שקורה בסופו של דבר בכל מקרה.
אז זה מאוד מאוד חשוב שנבין מה היא הערכה עצמית. הערכה עצמית היא לבנות את עצמך למעלה, להבין שאתה בן אדם בעל ערך גבוהה ולהבין שאחרים הם גם אנשים בעליי ערך גבוהה. תחושת הערך העצמי שלך לא באה על חשבון אחרים.
במסורות רוחניות מסביב לעולם, זה ידוע בתור ההבדל בין הערכה עצמית או: "האני האמיתי" ואגו. אגו הוא אותה הערכה עצמית מזוייפת, שגדלה כתוצאה מפעולות כמו: "תראה כמה שאני חכם", "תראה כמה טוב אני יכול לעשות את הדברים האלו", "תראה כמה שאני יותר טוב מכל השאר", והאגו משתמש בזה בתור סוג של חומה בשביל להגן על הבן אדם מצורה מסויימת של פגיעה.
אבל הבעיה עם אגו, ההערכה העצמית המזוייפת הזאת, היא שהוא שברירי. כשמישהו מעביר עלייך ביקורת הקליפה השברירית מתנפצת, ומה קורה? בשביל להגן על עצמינו, אנחנו מתעצבנים, אנחנו ננסה לקרוע לגזרים את הבן אדם שעומד מולנו (פיזית או מילולית), אנחנו נתחיל להשתולל, אנחנו נביך אותם בצורה כלשהי.
ציטוט ההודעה
)
נכתב במקור על ידי ILYA2525
