שלום,
רציתי לשתף אתכם במכתב שכתבתי לאקס.(לא נתתי לו אותו)
* המשכתי לכתוב לאחר שהוא הלך.
הדף לא הרגיע אותי במקצת, ולכן החלטתי לשתף אתכם.
לא תמיד אפשר להחזיר אמון, אפשר לנסות לצייר גשרים, נתיבים, שאם תרצה ללכת בהם איתי, תלך.
חשוב שתדע, השקרים שלי התפשטו כאש בשדה קוצים,באיזשהו שלב כבר לא הייתי מודעת למעשיי, ולהשלכות שלהם.
אני מודעת לכך שפגעתי בך, אני מודעת לכך שריסקתי כל טיפת אמון שנשארה לך.
נמאס לי להתנצל, כי אין מי שיסלח, נמאס לי להתחנן, כי אין מי שיתפשר, נמאס לי לשתף ולדבר כי אין מי שיבין.
אתה לא שם לב איך הלב שלי נשבר לאיטו, הלב שלי נשבר לרסיסים קטנים וחדים שצובטים ומכאיבים לי,
כאשר הם מסיימים עם הלב הם עולים לכיוון העיניים, ושם הם הופכים לדמעות.
הלילה חלמתי שאתה עדיין כאן, מחבק, מנשק, מלטף, מעיר אותי באמצע הלילה בדגדוגים כי אתה לא נרדם ואתה רוצה שנראה יחד סרט.. או סתם כדי לקבל חיבוק ונשיקה.
חלמתי שאתה סולח לי ואוהב אותי, בדיוק כמו שאני אוהבת אותך.
בבוקר נוכחתי לגלות שזה רק חלום, חלום שרחוק ממני שנות אור.
אני זוכרת את כל אחת מהפגישות שלנו, כל מבט, כל מגע, כל חיוך שמפרש את האושר שמתחולל בתוכנו..
כשאני מסתכלת עליך,מתעטפת בחיבוק שלך, אני יכולה להרגיש את האושר והשלווה שזורמים בי.
כשאתה עוזב הפחד מחליף את מקומו של האושר, הפחד שתשכח,שתעזוב ואני אשאר מאחור עם האהבה שמתחזקת.
אני יכולה להבטיח דבר אחד.. אם הייתי מבינה אז, מה שאני מבינה היום.. זה בוודאי לא היה קורה..
עכשיו הלכת, הטלפונים לא מפסיקים לצלצל, לא באמת יש לי כוח לבני-אנוש כרגע.
הריח שלך עוד דבוק בי, אני לא בטוחה שאני יכולה להוריד את הטבעת שקנית וענדת לי.
אני בטוחה שביום בו אפסיק לאהוב אותך, יהיה בי את הכוח להוריד אותה.
עכשיו אני הולכת לישון, בבוקר אני אפתח דף חדש בחיים שלי, בלי שקרים, אך ורק עם אמת וטוב.
אני ממשיכה בראש מורם, בטוחה שיהיה טוב יותר..
ואתה.. עכשיו אתה תשאר עוד זכרון מתוק..



ציטוט ההודעה










