תהליך הוסת של האישה מתחיל בתקופת הפוריות ומסתיים בתקופת המנפאוזה [גיל 12 – 50 בערך], במחזורים חודשיים. תחילתו של המחזור היא היום הראשון של הדימום, והוא מסתיים יום לפני תחילת הדימום הבא. אורך מחזור בגבולות התקינות הוא בין 21 יום ל-40 יום, (הממוצע הוא כ-26 – 30 יום).
הדימום הוסתי הנו למעשה ביטוי קטן למהלך גדול המתרחש במחזוריות דרך קבע במערכת הרבייה של האישה.
ראשיתה של מערכת הרבייה אצל האישה היא מערכת הביציות. מקומן של אלו בשחלות, אותם איברים קטנים דמויי שקד המונחים משני צידי הרחם. כבר בשלב העוברי מכילות השחלות כמה מיליוני ביציות המאוחסנות בתאי הזקיק.
למרות מספרן העצום של הביציות במלאי, הרי שבהגיע הנערה לגיל בגרות פוחת מספרן לכדי 400,000 עקב ניוון טבעי. בתחילת ההתבגרות מתפתחות חלק מן הביציות בהשפעת הורמונים, וכתוצאה מכך משתחררת ביצית אחת לחודש. תהליך זה נקרא ביוץ. במהלך 30-40 שנות פריון רק כ-400 ביציות מתפתחות לביצית המשתחררת מן השחלה.
B. Landau, Essential Human Anatomy and Physiology (Scott, Foresman and Co.), P. 699.
הגיל הממוצע של תחילת הוסת הוא שתים עשרה. במהלך שנות המחזור החודשי חלים שינויים הורמונליים באופן יומי, שבועי, וחודשי. שינויים אלו מבוקרים באמצעות תשדורות המועברות הלוך וחזור בין ההיפותלמוס לבין בלוטת יותרת המוח (HYPOPHYSIS). ההיפותלמוס הוא הגורם המכוון המפריש את סימן השחרור אל החלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח. בליטה זו בתורה, מייצרת הורמון מעורר זקיק (FSH). ההורמון נע אל השחלה דרך מחזור הדם, והוא מעורר את התפתחותם של 10 עד 100 זקיקים. הזקיקים מייצרים הורמון אסטרוגן (ESTROGEN) המופרש אל הדם. הורמון זה גורם לשגשוג מהיר של רירית הרחם. כעבור שבועיים, ביום ה-14 של המחזור (-בממוצע!-), מופרש הורמון נוסף (LH) מבלוטת יותרת המוח, בעקבותיו חל תהליך הביוץ.
תהליך הביוץ הוא בחירת זקיק אחד (או שנים) לזקיק מוביל והופעת בקע בדופן הזקיק. הביצית פורצת מתוך השחלה אל חלל האגן, בעזרת ציציות החצוצרה נשאבת הביצית אל תוך החצוצרה.
לאחר הביוץ מצהיבים תאי הדופן של הזקיק, והוא מפריש הורמון נוסף בשם פרוגסטרון (PROGESTERONE). לקראת סוף המחזור החודשי, הולך ומתנוון הגופיף הצהוב. ביום ה-24 בערך, הוא מפסיק להפריש אסטרוגן ופרוגסטרון, בהעדר הורמונים אלה, נהרסת רירית הרחם ומתחיל דימום וסתי המבטא את נשירתה.
אם יש הפריה והשרשת ביצית מופרית בחלל הרחם, מיוצר הורמון hCG המגרה את הגופיף הצהוב להמשיך ליצר אסטרוגן ופרוגסטרון. מטרת הייצור היא לבנות את רירית הרחם ולהזין את העובר.
הורמון hCG הוא זה, אשר מציאותו בשתן או בדם, קובעת קיום הריון.
לא רבות הן הנשים שהמחזור ו/או הוסת עובר עליהן בשלום, ללא כאבים, מצבי רוח ותופעות נוספות. 40-90 אחוז מכלל הנשים סובלות מכאבי מחזור, בעיקר בקרב נשים צעירות לפני הריון ולידה ראשוניים, ונשים בגילאי 40 ומעלה שסיימו את הילודה, ומעשנות. כאבי המחזור מופיעים בשכיחות נמוכה יותר אצל נשים שעברו לידה נרתיקית או אצל נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון.
תופעות נפוצות -
נשים רבות חשות בכאבי בטן עמומים בבטן התחתונה (- אזור השחלות) בשלב הביוץ (השלב בו משתחררת הביצית מן השחלות).
תסמונת טרום וסתית (PMS): אצל חלק מהנשים, במשך כשבוע עד שבועיים לפני ראשיתו של המחזור מופיעים תסמינים שונים, חלקם פסיכולוגיים וחלקם פיזיולוגיים; התסמינים הפסיכולוגיים: חוסר סבלנות, רגזנות, עצבנות, דיכאון קל, בלבול וקשיי ריכוז; התסמינים הפיזיולוגיים: כאבי ראש, רגישות ו/או נפיחות בשדיים, כאבי גב, חוסר תאבון או רעב, נפיחות בבטן, חולשה, סחרחורות, גלי חום, בחילות והקאות.
השינויים במצב הרוח ובהרגשה הכללית האופייניים לתקופה שלפני המחזור נובעים ככל הנראה מירידה ברמות הסרוטונין - ההורמון שמשרה תחושה טובה ורגועה - במוח. מאחר שפחמימות בדרך כלל מעלות את ייצור הסרוטונין, נשים רבות מוצאות את עצמן צורכות יותר פחמימות פשוטות. הבעיה היא שברוב המקרים הן מתפתות לאכול הרבה מתוקים, שוקולדים ומאכלים עשירים בסוכרים פשוטים שהן לא מרשות לעצמן במהלך שאר ימי החודש.
בנוסף, השינויים ההורמונליים לפני המחזור מעלים את הטמפרטורה של הגוף, ולכן נשים עלולות להזיע יותר ולאבד נוזלים בלי שהן מודעות לכך. מחקר ברזילאי שהתפרסם ב-2006 מצא שנשים שעושות ספורט בימים שלפני המחזור חשופות יותר לאיבוד נוזלים, להזעה ולהתייבשות בשל העלייה בטמפרטורת הגוף.
חשוב לציין - התסמינים הטרום וסתיים משתנים מאוד מאישה לאישה, וגם אצל אותה אישה הם מופיעים ברמות שונות ממחזור למחזור.
הפתרון הכעמט יחידי המקובל לטיפול בבעיות המחזור כיום הוא גלולות; הגלולות "מאזנות" את חוסר האיזון ההורמונאלי לתקופת לקיחתן, אך אינן מספקות פתרון סופי לבעיה, שכן מיד עם הפסקת נטילתן חוזרות ה"בעיות" כשהיו.
כמו כן נטילת גלולות למניעת הריון מפחיתה את הכאב (וגם את הדימום) בצורה משמעותית. לגלולות ישנה השפעה הורמונלית על כלי הדם ועל רירית הרחם. מומלץ לבחור בגלולות במינון נמוך שיפחיתו את פעילות הרירית ויעזרו בשיכוך הכאבים.
[קיימים גם סוגים שונים של טיפולים אלטרנטיביים: תרופות הומאופטיות, רפלקסולוגיה ודיקור סיני שמטפל ב"מרידיאן" (המסלול האנרגטי שקשור לרחם) ומסייע בהקלת הכאב].
מחקרים שונים מראים כי הגלולות עלולות להסב נזק רב להורמונים, נזק העלול לגרום לסרטנים ומחלות שונות.
בדרך כלל הנשים מפסיקות את נטילת הגלולות כשהן מעוניינות להרות, לאחר זמן ארוך של נטילת גלולות עלולה מערכת ההורמונים להשתבש ולהינזק, בצורה העלולה לגרום לקושי רב בניסיון להרות ולבעיות פריון שונות.
מה שכן, אפשר לתת כמה טיפים להקלה על כאבי המחזור:
כאמור, פחמימות מגבירות את הפרשת הורמון הסטרוטונין במוח; העלאת רמות הסטרוטונין בדם יכולה לסייע לשיפור מצב הרוח, בהרגעת לחצים, וכדו', לכן חשוב מאוד לא לנסות להימנע מצריכת פחמימות, אך עם זאת להקפיד על פחמימות מורכבות (לחם מלא, דגנים מלאים וכדו') המספקות לגוף אנרגיה לאורך זמן, הפחמימות הפשוטות המצויות בסוכרים למיניהם יספקו אולי תחושה מרגיעה לטווח קצר, אך לא לטווח הארוך.
שתייה מרובה מומלצת בכל מצב ולכל אדם; כאמור, לאחר הביוץ חלה עלייה בטמפרטורת הגוף, מה שאומר שקצב ההזעה והפרשת הנוזלים מוגבר, הדבר עלול לגרום לפעמים להתייבשות קלה לפני מחזור, לכן, חשוב מאוד בימים שלפני המחזור להקפיד על שתייה בכמות גדולה מהרגיל, גם כאשר את חשה בתחושת רעב, מומלץ לפני האוכל, לשתות כוס מים.
מחקר שהתפרסם בירחון 'Gynecology American Journal of Obstetrics &' מצא קשר ישיר בין תופעות הלוואי הכלולות בתסמונת הקדם-וסתית (PMS) לבין צריכה מוגברת של סידן. המחקר נערך בקרב 497 נשים ומצא כי צריכה גבוהה של סידן באופן קבוע מצליחה להקטין ב50%- את התסמינים הקדם-וסתיים באופן מובהק. לכן, מומלץ להקפיד על שילוב של יותר מאכלים עשירים בסידן בתפריט היומי, כמו מוצרי חלב, שקדים, טחינה, חלבה ועוד.
כמה בעיות רפואיות הקשורות למחזור הנשי -
אל וסת
היעדר מוחלט של הווסת החודשית, בין שהווסת אינה מתחילה כלל (אל וסת ראשונית) ובין שהיא נפסקת לפתע (אל וסת שניונית). כמובן שהיעדר ווסת הוא מצב נורמאלי בזמן הריון, הנקה, לפני ההתבגרות המינית ולאחר חדלון הווסת. הסיבות למצב זה הן רבות וביניהם - חוסר איזון בבלוטת המוח, בבלוטת התריס וביותרת הכליה, תפקוד לקוי של השחלות או אחד מאברי המין, עודף פעילות גופנית, ופגם מולד באברי המין.
חדלון וסת מוקדם
זהו מצב שבו השחלות אינן מתפקדות והווסת מפסיקה להופיע לפני גיל 40 (לפי הרפואה הסינית לפני גיל 45 ואפילו 50). הגורמים לכך הם הפרעות תורשתיות (נוגדנים הורסים את השחלות) ועישון, אך לרוב לא נמצאים ממצאים ברורים לגורם התופעה, רק רמות נמוכות של אסטרוגן. אצל נשים הסובלות מחדלון וסת מוקדם מתגלים גם תסמינים כגון גלי חום, הפרעות במצב הרוח, הזעות לילה ובעיות שינה.
מחזור מאחר / ארוך (oligomenorrhoea)
זהו מצב שבו כל ימי המחזור מתעכבים ומתארכים מעל 35 או 40 יום. כמובן שיש לשלול במקרה זה הריון וחדלון ווסת נורמאלי.
מחזור מקדים / קצר (polymenorrhoea)
זהו מצב שבו המחזור קצר ביותר והווסת מגיעה כל פחות מ 20 יום.
דימום מועט (hypomenorrhea)
זהו בעצם מצב של חוסר איזון שנשים לא סובלות ממנו ולרוב אפילו מרוצות ממצבן. מצב שבו ימי הדימום הווסתי קצרים והדימום מועט. מצב זה לא גורם לסבל ולירידה באיכות החיים אך הוא מעיד בהחלט על חוסר איזון שעלול להתבטא בעתיד בדרכים אחרות. לכן תופעה זו מצריכה טיפול לא פחות מהאחרות.
דימום ארוך (menorrhagia)
זהו מצב שבו ימי הדימום הווסתי מתמשכים למעלה מ 5 ימים, או שכמות הדם מאוד גדולה. במצב זה יש לשלול שרירנים (מיומה) או ציסטות באברי המין.
דימום בין ווסתי (metrorrhagia)
מצב שבו יש דימומים ספונטניים שלא בזמן הווסת, אלא בתקופת המחזור עצמו. למצב זה לא מתלוות תופעות נוספות, אך הדימום עלול להיות רב, להתמשך כמעט כל המחזור בהפסקות קלות, דבר שעלול להוביל לעייפות, חוסר דם, ואנמיה. הדימומים יכולים להיות קלים בלבד או כבדים ומתמשכים.
Menometorrhagia
שילוב של מספר תסמינים ותופעות חוסר איזון - מחזור לא סדיר + דימום כבד + דימום בין ווסתי וכו'. במצב זה חשוב לשלול המצאות מיומה (שרירנים), טרומבוציטופניה ובעיה בהיפופיזה.
Post menopausal bleeding
כאשר מתחיל לפתע דימום בשלב בו האישה כבר נכנסה לשלב המנפאוזה (חדלון ווסת). בחלק מהמקרים זהו מצב של חוסר איזון הורמונאלי חולף ופתיר בקלות, אך לעיתים רבות התופעה מתחילה בעקבות מיומה (שרירנים), או סרטן הרחם.
לסיום נותר לי רק לאחל לכן הנשים המון המון בריאות, ו... בהחלט מגיעה לכן הוקרה על מה שאתן סובלות, בעצם, גם בשבילינו...



ציטוט ההודעה





