אז קודם כל- גם אני חדשה כאן
שנית כל.. יש לי בעיונת שלאחרונה מציקה לי ואני לא ממש יודעת איך להתמודד איתה..
יש לי ידיד שעד לפני שנה היה החבר הכי טוב, כל תקופת התיכון היינו דבוקים אחד לשני, אבל באיזשהו שלב פיתחתי אליו רגשות קצת אחרים.
סיימנו את התיכון,וכל אחד סוג של פנה לדרכו אבל המשכנו לשמור על קשר טלפוני ולהפגש כמה שאפשר.. גם ביננו וגם עם חברים כי יש לנו המון חברים משותפים.
הוא הלך לעשות מכינה בת"א(ואז לאוניברסיטה),הכיר אנשים חדשים,גר שנה בת"א ונהנה מהחיים, ואילו אני המשכתי לפעמי עתידים (לחץ מטורף..) והייתי בסביבת אנשים מוכרים,בבית הרגיל שלי,הכרתי מעט אנשים חדשים מהמכללה ומהתוכנית.
בסביבות השנה האחרונה בתיכון אני והוא היינו נתונים בריבים חוזרים ונשנים, שבעיקר באו מהכיוון שלי, הרגשתי שלא קיבלתי מספיק תשומת לב וכו', והוא מצידו היה בשלב ההתפתחות החברתית...(שאני סיימתי איתו בערך בכיתה י..). אבל בסופו של דבר לפני שהוא עזב לת"א אמרתי לו שאני אתגעגע ושהוא יחסר לי, ושישמור על קשר כמה שרק אפשר..
בחודשים הראשונים-עדיין לא היה לו פלאפון משלו, וגם כשהיה לו, הוא היה רגיל שאני זו שמתקשרת כנראה, כי הוא לא הקפיד כ"כ על להתקשר אליי(או להורים שלו.. לצורך העניין). אחרי כמה חודשים שהיינו בעיקר בקשר טלפוני, נפגשנו פה ושם, הייתי באה בעיקר לשבתות (ביני לבין המשפחה שלו יש קשר ממש טוב... עד כדי מצב שאמא שלו מתקשרת מדי פעם לשאול מה שלומי ושלום משפחתי, ועד כדי שהיא מזמינה אותי לשבתות,גם כשהוא "סוגר" בת"א).
בסביבות פסח של שנה שעברה,העברנו את הידידות שלנו לשלב אחר...פיזי.חשוב לי לומר שזה בא ממני. היו לי עליות ומורדות איתו ,בעיקר אני הייתי אשמה במורדות,כשחלקתי איתו את הרגשות שלי,ניסיתי להתנתק ממנו אבל אני לא מסוגלת.. אנחנו יותר מדיי מעורבבים, ועכשיו הוא גר בעיר שלי(בתקופת התיכון הוא לא היה גר בעיר שלי,אלא במושב לידה)
אני לא יודעת אם אני אמורה לפרט פה או לא, ואין לי בעיה לפרט גם אבל.. בשורה התחתונה:
הוא לא מרגיש אליי דבר מלבד הערכה (עשיתי בשבילו לא מעט..)ומשיכה פיזית, ואתם יודעים,אנחנו ידידים כבר הרבה מאוד זמן..
אני מרגישה שהוא יכול להיות אחלה בן זוג, גם אם לא לחיים, אז לפחות לתקופת הצבא..שאצלי הולכת וקרבה.
יש לי עוד המון פרטים להוסיף, שלדעתי יכולים לעזור, אבל שמתי לב שכבר רשמתי יותר מדיי וקראתי בעבר שיש פה אנשים שלא אוהבים לקרוא.. אז תמצתתי כמה שיכולתי ..
מנקודת המבט שלכם, יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לנסות להפוך לו את המחשבה עליי מיזיזה לחברה פוטנציאלית?
(נ.ב- הייתי הראשונה שלו, ועד עכשיו גם היחידה, בוודאות יחידה,איתי הוא לא חוסך בפרטים.)
אשמח לתגובות..העניין הזה ממש מציק לי.





). אבל בסופו של דבר לפני שהוא עזב לת"א אמרתי לו שאני אתגעגע ושהוא יחסר לי, ושישמור על קשר כמה שרק אפשר..
.)
ציטוט ההודעה

],
] ולוקח אותך כיזיזה - הוא נמשך אלייך זה תיהיה בטוחה,אחרת הוא לא היה שוכב איתך.. אבל אל תבני על קשר-במיוחד כשהוא עבר לת"א והחליף את החברים וכו..:]


