נכתב במקור על ידי
golda
לפני כמה זמן חזרתי מבית הספר וישר הלכתי לחדר שלי, התיישבתי מול המחשב ונכנסתי לאתר אטרף. מיד לאחר מילוי שם המשתמש והסיסמא קפצה לי הודעה שמישהו ציטט אותי. ראיתי שהציטוט בוצע על ידי אחד הפורמיסטים שאני לא יכול לסבול. החלטתי לא ללחוץ על הקישור מיד אלא קודם לבדוק מי נמצא באתר באותם רגעים.
גללתי את עמוד הבית של אטרף למטה וראיתי בטבלת הגולשים בקהילה שחלק מהחבר'ה הטובים מחוברים כרגע: Hamburger, Aristokrates ועוד רבים וטובים. שמתי לב שכרגיל אותו פורמיסט שציטט אותי לא מחובר. "הוא אף לא מחובר כשאני מחובר?!", חשבתי לעצמי, "אני חייב מתישהו לדבר איתו בשביל להפסיק את המלחמה הוירטואלית הזו בינינו".
שנאתי אותו. כבר חודשים שהוא היה מתלבש על כל נושא או הודעה חדשים שלי ומחפש ריב. לחצתי על הקישור להודעה בה הוא ציטט אותי והגעתי לדיון שפתחתי אתמול. כרגיל, הוא הגיב בלילה. אני תמיד רואה בהודעות שלו שהוא פעיל רק בלילה. "בטח איזה עלוב שעובד בשעות הלילה בתור טכנאי טלפוני של אחת מספקיות האינטרנט או משהו כזה" חשבתי לעצמי.
לאחר שקראתי את התגובה שהוא השאיר לי החלטתי שהפעם אני מוריד את הכפפות. נשבר לי ממנו. הוא תמיד רומז לדברים מעליבים והפעם זה כבר שבר שיאים. הגבתי לתגובה שלו בהודעה עוקצנית ביותר, כזו שאולי אפילו לא ראויה בהתחשב בזה שאני אחד המנהלים באתר.
בערב, לקראת השינה, נכנסתי שוב לאתר בשביל לראות האם קיבלתי תגובה אבל לא הייתה כזו. "אולי קטלתי אותו באופן סופי?" חשבתי לעצמי אבל לאחר מכן הזכרתי לעצמי שהוא תמיד מגיב בלילות. התנתקתי מהמשתמש שלי באתר, סגרתי את הדפדפן והלכתי לישון. אני אף פעם לא סוגר את המחשב לגמרי.
למחרת, כשחזרתי מהבית ספר, ניגשתי למחשב שלי בשביל להיכנס לאטרף וראיתי שיש בסרגל התחתון של המסך לשונית דפדפן פעילה. "מוזר, אתמול אני סגרתי את כל הלשוניות" חשבתי לעצמי. הקשתי עם העכבר על הלשונית. כשהיא נפתחה עברה בי צמרמורת. "מה הולך כאן?" שאלתי את עצמי בקול. מיליון מחשבות התרוצצו לי בראש כשראיתי מה שם המשתמש המחובר שהיה כתוב על המסך. לקראת הערב החלטתי להפעיל בסתר את מצלמת הרשת האלחוטית שלי מהערב ועד למחרת בבוקר על מנת להקליט את ההתרחשויות בחדר שלי וכך עשיתי. סגרתי את כל הלשוניות דפדפן והלכתי לישון.
למחרת בבוקר, לפני הבית ספר, ניגשתי למחשב, עצרתי את פעולת מצלמת הרשת ונכנסתי לתיקייה שבה נשמרו הצילומים שתיעדו את הלילה שחלף. בהתחלה לא קרה כלום אז התחלתי להריץ קדימה ופתאום הדם שלי קפא. הפסקתי את ההרצה קדימה ונתתי לצילומי הוידאו לרוץ בטבעיות.
צפיתי בעצמי קם מן המיטה, דבר שאין לי שום זיכרון ממנו!, ואז ניגש למחשב. הצילומים הראו שאני ישבתי על המחשב במשך כעשר דקות ואז חזרתי בחזרה למיטה. WTF"?!" אמרתי לעצמי לכל אורך הצפייה בצילומי הוידאו. בדקתי את השעה המדויקת שבה ישבתי על המחשב ואז נכנסתי לאתר אטרף.
התחברתי עם המשתמש והסיסמא שלי וקפצה לי הודעה שמישהו ציטט אותי. עברה בי צמרמורת. ההבנה המדהימה התחילה לחלחל לתוכי. שוב זה היה הפורמיסט שאני לא סובל. לחצתי על הלינק להודעה שבה הציטוט וכשהגעתי לשם לא עניין אותי התוכן שלה, רק רציתי לראות ממתי היא. תחושה של איימה השתלטה עלי כשראיתי שהתגובה של הפורמיסט שאני לא סובל נעשתה בדיוק במסגרת הזמן שבה ראיתי בצילומי הוידאו שאני קמתי בלילה וישבתי על המחשב. "אני... אני... הפורמיסט הזה" אמרתי לעצמי בקול נדהם.
מאז שגיליתי שיש לי פיצול אישיות אני מטופל על ידי המערך הפסיכולוגי של משרד החינוך.
האויב שלי באתר אטרף
ציטוט ההודעה
,
