כבר לא ילדים זרים | Strangers NO MORE | סרט תעודה קצר.
40 דקות מעוררות רחמים וחמלה; 40 דקות במהלכן ייזלגו אגלי דמעה; 40 דקות שסובבות סביב בית הספר "ביאליק רוגזין" שבת"א ומגוללות שלושה סיפורים מרכזיים של שלושה פליטי דרפור - מוחמד, אסתר ויוהנס; 40 דקות מספיק איכותיות כדי שהסרט "כבר לא זרים" יזכה בפרס האוסקר התיעודי לשנת 2011? הסיקור הבא, אשר יסקר את הסרט מן המסד ועד הטפחות, ישיב תשובה הולמת לשאלה זו ועוד מבלי שהוא יהיה פוליטיקלי קורקט. במטותה מכם, המשיכו לקרוא אותו.
-----------------------------------------------------
שם במקור: "Strangers No More".
ז'אנר: סרט תעודה קצר.
בימוי: קירק סיימון וקארן גודמן.
הפקה: קירק סיימון וקארן גודמן.
תאריך יציאה לאקרנים: שנת 2010.
משך הקרנה: 40 דקות.
פרסים: פרס אוסקר.
-----------------------------------------------------
הסרט נפתח בסצינה אינפנטילית, תרתי-משמע, של רגליים שחורות אשר פוסעות בעצלתיים ובאינטנסיביות רבה על חול קודח. הסצינה שאחריה, הלוא היא אותה הגברת בשינוי אדרת, מראה רגלי זאטוטים מהלכים על מדרכה הסמוכה לבית הספר. "דברים רבים הופכים את בית הספר הזה למשהו שונה. אין עוד בית ספר כזה בישראל. בבית הספר הזה יש תלמידים מ-48 מדינות שונות. נוצרים, יהודים ומוסלמים לומדים בו יחד. זה בית ספר ממלכתי, מגן חובה ועד כיתה י"ב. בית הספר שלנו פותח את שעריו בפני כל התלמידים, בלי קשר למוצא או לרקע שלהם. ילדים הם ילדים ובמערכת החינוך אין דבר כזה זרים", כך מתארת את בית הספר המנהלת קארן טל. חודש ספטמבר בפתח, המנהלת קארן טל מפגישה את יוהנס, תלמיד חדש בבית הספר ופליט מאריתראה, עם אילב, תלמיד טיגראי ומנוסה, שחולק עימו אותה שפת אם. קארן מבקשת מאילב לנהל עם יוהנס שיחת היכרות, במהלכה הוא נשאל על גילו. היא מפצירה באילב שיאמר ליוהנס כי "הוא יוכל לעזור לו ושיהיה לו טוב בביה"ס". יוהנס, למי שלא יודע, לא זכה להיות בגן ובמשך 12 שנים לא למד בבית ספר.
מורה ערבייה מלמדת את ניאנשה.
הוא ממשיך, בלב כבד, בסיפורה הקורע לב של רחל, תלמידה בבית הספר, שאמא נורתה פעמיים - ומתה. בשנת 2009 הגיעו אל בית הספר כ-60 פליטים מדרפור שבסודן. ניאנשה, עולה מסודן ותלמידה בבית הספר, מספרת: "בסודן היו מרביצים לנו בבית הספר. כאן לא. הם יורים באנשים והורגים אותם". אסמעיל, אבא של אחת התלמידות בבית הספר, מוסיף על דבריה של ניאנשה: "הבת שלי נלקחה מאמה ונפלה. כשהיא התעוררה ירו בה במצח". ביתו של אסמעיל, אמל, איננה חפצה לדבר על זה כי לטענתה "היא תבכה". היא סיפרה לאביה כי היא היתה עדה לרצח של אחותה, במהלכו עיני אחותה התמלאו בדם. מוחמד, עולה מדרפור ובוגר בית הספר, מספר כי הוריו נורו על-ידי שנים אנשים פלונים, למול עיניו, בשעה שהוא שכב מתחת למיטה. בית הספר עומד בהבטחתו ומסייע ליוהנס, עד חצי המלכות, בעוד שהוא רוכש עבורו זוג אופניים חדשות, על מנת שיוכל לרכוב עליהם ברחובות דרום ת"א, ומשקפי ראיה, משום שאובחן בתור אחד בעל עין עצלה.
רחל עם תלמיד בית ספר.
הסרט מגיע לסיומו, עוד מעט, בסצינה אירונית ומרגשת למדי, אשר מעידה באופן מובהק על התאקלמותו הגדולה מנשוא של יוהנס, כאשר בהתחלה זה נעזר באילב כדי לנהל שיחת היכרות, וכעת הוא מנהל שיחת היכרות עם ילד חדש מאריתראה, בעודו דובר גם את השפה הטיגרית וגם את השפה העברית. יוהנס לא חדל להפתיע, ובעת ניהול דיאלוג בכיתה הוא מפציר בחבירו כי הוא נמצא במערכת יחסים עם מפטונה, ואף לא מהסס להצביע עליה בעליזות מופרזת. המורה, אשר נוכחת בכתלי הכיתה, לא נותרת אדישה וצועקת בקול רם "מפטונה". טקס סיום שנת הלימודים עומד בפתח, יוהנס נושא בידיו ערוגת פרחים, רחל פוצחת את פיה בשירה בלהקת בית הספר, מוחמד חוגג את נשף סיום שנת הלימודים ומגיע להחלטה אשר תחרוץ את גורלו בעתיד.
יוהנס מחייך.
ובכן, אין באפשרותי לקבוע כי הסרט "כבר לא זרים" ראוי לזכות בפרס האוסקר התיעודי לשנת 2011, מבין עוד ארבעה המועמדים לפרס האוסקר בקטגוריה זו, כיוון שלא צפיתי בהם. נראה שהצוות הניהולי אינו דגל בביטוי "אין הנחתום מעיד על עיסתו", מפני שלאורכו הוא התאמץ, לפעמים יותר מדי, כדי להראות, תמיד, שהוא מטפח את תלמידיו. מדובר כאן, לעניות דעתי, באילוזיה, שתכליתה לסחוף אמפטיה מאיתנו, ומוטב שלא תלכו שולל אחרי אילוזיה זו. חרף האש הצולבת שניכרת בפסקה זו, הנני ממליץ בפניכם לצפות בסרט כדי להיווכח בסיפורים המרגשים של שלוש הדמויות אשר צוינו לעיל, ובעקבותיהם תוכלו להפיק אף תובנות חדשות סביב סוגיית הסרט. מנקודת ראותי, יכול אני לומר לכם כי השתאתי מהאותנטיות של הסרט, ותו לא.
הטריילר הרשמי של הסרט
קרדיט לאתר אחר.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Jаguаr
