פרופישנייל רסלינג - מה זה?
במאמר הבא, כתבתי מהי בעצם האבקות מקצועית? מה גורם לנו להימשך לענף ספורט הזה? תהנו.
ההאבקות המקצועית שונה מאומניות הלחימה המוכרות, היא מכילה בתוכה את ההצגה, הניהול והחוכמה שבקרב תוך כדי שמירה על הצגת מהלכים בצורה הנכונה ביותר. ההתחלה של ההאבקות המקצועית החלה כמופעים צדדיים בקרנבלים שונים במהלך המאה ה-19 ומטרתם הייתה להדגיש את האתלטיות והעוצמה של המתאבקים. עם הזמן נהפך ענף ההאבקות המקצועי לענף בידורי, במיוחד בצפון אמריקה וביפן והדמויות הדומיננטיות בעסק נהפכו לסמלים תרבותיים מיוחדים במיוחד. כיום, תעשיית ההאבקות המקצועית מרוויחה מדי שנה עצומה של מיליונים בזכות מכירת הכרטיסים, תשדירי ה-PPV, מכירת חפצים (מרצ'נדייז) וה"סרט הביתי" (הום וידאו). כיום, המקור העיקרי לתעשיית ההאבקות המקצועית נמצא באמריקה ומתבסס על ארגון ה-WWE.
ההאבקות הבידורית מכילה בתוכה כמה סגנונות:
הסגנון הדרומי בדיבור לא נקרא "רסלינג" אלא "רסלין", הסגנון הדרומי מתמקד באתלטיות ובכושר המתאבקים ושם דגש מיוחד על הדמויות בסגנון הגיבור ובסגנון הנוכל. הסגנון הדרומי החל לפעול במאה ה-20 תחת ארגון ההאבקות הטרטורי של NWA שפעל בדרום, על ידי ארגוניו של ג'ים קורקט ואף היה נמצא בראשית דרכה של WCW. פה נכלל גם סגנון הלוצ'ה ליברה, שעיקרו הוא סגנון ההאבקות הדרומית.
הסגנון הבידורי מכיל בתוכו דמויות צבעוניות ועלילות דרמטיות במיוחד תוך כדי חוסר התמקדות בספורט עצמו. סגנון זה מוכר במיוחד בארגונים הגדולים של ארה"ב: WWE ו-TNA, ולמעשה הוא הפופולארי ביותר בכל תחום ההאבקות המקצועית.
פוררסו לעיתים נדירות נראה בצפון אמריקה, ולרוב נמצא ביפן. הפורססו מתמקד בעוצמה של מתאבק ובאתלטיות שלהם, מתאבקי הפוררסו נוהגים לבצע תרגילים מוכרים מה-MMA (שילוב אומניות לחימה) ואף נוהגים להשתמש בהכנעות ובאחיזות יותר מאשר במכות. בשונה מהסגנון הדרומי והאמריקאי הפוררסו לא מתייחס לפאן הבידורי של ההאבקות אלא מתמקד רק בקרבות עצמם. הארגונים המוכרים לסגנון האבקות זה הם: NJPW ו-NAOH מיפן.
סגנון נוסף ופחות מוכר הוא סגנון שכולו מתייחס לסיכון שבהאבקות, בנוסף להאבקות עצמה יש לארגוני האקסטרים וההארדקור רעיון מיוחד והוא שימוש בחפצים ונשקים, התמקדות בהיבטים של סקס, אלכוהול וסמים והכי חשוב מדברים יותר על אלימות מאשר על האבקות. ארגונים המוכרים לסגנון זה: ECW ו-CZW.
חוקים:
על מנת לנצח בקרב יש כמה אפשרויות ניצחון:
• להצמיד את כתפיי היריב לרצפת הזירה למשך שלושת ספירות השופט.
• לבצע נוק אאוט על היריב (שהיריב לא קם תוך 10 ספירות השופט מרצפת הזירה).
• לגרום ליריב להיכנע למהלך מסויים תוך כדי טפיחה על רצפת הזירה מספר פעמים.
• הפסד בקרב למתאבק שפוסל את עצמו, כלומר המתאבק שנפסל הוא המפסיד.
• ספירת חוץ; לפיה אחד המתאבקים נמצא מחוץ לזירה במשך 10 ספירות השופט.
רוב קרבות ההאבקות מדברים על קרב הכרעה, לפי רעיון זה המנצח בקרב הוא זה שיבצע את אחד מהאפשרויות למעלה. בעבר, קרבות היו מוכרים כ-2 מתוך 3 הכרעות או 3 מתוך 5 הכרעות. לעומת זאת כיום, קרב הכרעה אחת הוא קרב ברירת המחדל והוא הקרב הבסיסי. עם זאת, כדי לא לשבור את קרב ההכרעה יש לקרב מגבלת זמן של בין 10 ל-30 דקות לרוב, במידה והקרב עבר את מגבלת הזמן הוא מופסק ונקבע תיקו בין המתאבקים. בקרבות אליפות מגבלת הזמן יכולה אף לעבור את תחום של ה-60 דקות, כי ההכרעה בקרב מסוג זה חשובה יותר מקרב רגיל.
בקרבות מרובי משתתפים מדי פעם מפעילים את עיקרון האלימנצייה (הדחות), בקרב מסוג זה הכרעה על מתאבק מסויים תגרום להדחתו, וכך הלאה. המתאבק האחרון שישרוד על הזירה ינצח בקרב או ינצח ויביא לקבוצתו את הניצחון (במידה וזה קרב הדחות בקבוצות). לקרבות נוספים ראה: רשימת קרבות בהאבקות.
בכל קרב חייב להיות מוצב שופט בזירה, בלוצ'ה ליברה בשונה מקרבות אחרים תמיד ישנם שני שופטים לקרב אחד ששופט בתוך הזירה ואחד ששופט מחוצה לה. השופט הוא זה שקובע את ההכרעה בקרב ומחליט אם הכרעות מתקבלות או אינן מתקבלות כמו בכל ענף ספורט אחר. רוב הפעמים, השופט מחליט אם הקרב נגמר בתיקו, הכרעה לניצחון של מתאבק או בפסילה. השופט בדרך כלל חייב להיות ניטרלי בלי שום העדפה לאף צד בקרב. לעומת זאת, קרב השופט המיוחד לעיתים מציג שופט בעל העדפה לצד אחד בקרב.
הדרך לניצחון בקרב:
הצמדה:
במטרה לזכות בהצמדת היריב המתאבק חייב להצמיד את כפתיו של יריבו לרצפה בזמן שהשופט טופח על הרצפה שלוש פעמים. ההצמדה היא הדרך המקובלת ביותר לניצחון בקרב האבקות, נוסף על כך אם שתי כתפיו של המוצמד מוצמדות על הרצפה בעוד ששאר גופו אינו מוצמד לרצפה, עיקרון זה חוקי לגמרי ואפשר לנצח גם ככה בקרב. לעומת זאת, שימוש בחבלים על מנת לקבל יותר כוח להצמדה, משיכת בגדים להצמדה הם דרכים לא חוקיות לניצחון בהצמדה ולרוב משתמשים בהם מתאבקים רעים (הילים) ונעשים במטרה לנצח בקרב בכל מחיר ואפילו אם זה ידרוש מהם ניצחון בצורה מלוכלכת. במצבים בהם אחד המתאבקים מצמיד את יריבו כאשר גם שתי כתפיו מוצמדות על רצפת הזירה מסיבה כלשהי הקרב נגמר בתיקו, או שנקבע קרב חוזר שיביא עימו הכרעה.
הכנעה:
על מנת להכניע את היריב, המתאבק חייב לגרום ליריבו להיכנע לרוב תוך כדי שהיריב נמצא בפעולת הכנעה. במידה והמתאבק שמוכנע אינו מגיב נוהג השופט להרים את אחד מידיו באוויר ולשחררה, אם הוא רואה שאין תגובה מצד המתאבק הוא נותן את הניצחון בקרב למכניע, ניצחון בהכנעה ובודק את מצב היריב שהפסיד בקרב (במידה ויש לו נזק מסויים או שהוא מחוסר הכרה וכדומה). כמו כן, יש כמה אפשרויות להשתחרר מהכנעה; הפשוטה ביותר היא פשוט להתנגד למהלך של היריב ולגרום לו להפסיק להכניע (או במילים אחרות: להכות אותו במטרה שיפסיק) והדרך השנייה היא תפיסה בחבל הזירה, לאחר שמתאבק נוגע בחבל זה השופט סופר למכניע 3 ספירות אחריהן הוא צריך לשחרר את האחיזה מיריבו. במידה והמתאבק נמצא תחת הכרה והוא מעוניין להיכנע הדרך היא פשוטה ביותר היא ה"טאפ אאוט" (Tap Out) לפיה הוא דופק על רצפת הזירה מספר פעמים ומסמל שהוא נכנע למהלך יריבו.
ספירת חוץ:
ספירת החוץ מבוצעת כאשר אחד המתאבקים נמצא למעלה מ-10 (או 20) ספירות של שופט, וכתוצאה מכך הוא נפסל בקרב ומפסיד בו. על מנת להפסיק את ספירת החוץ הדרך הפשוטה ביותר היא להיכנס לזירה, עם זאת כאשר ישנם שני מתאבקים מחוץ לזירה (יריבים) ואחד מהם נכנס לזירה הוא אינו שובר את ספירת החוץ של יריבו כלומר: במידה ושני המתאבקים יצאו אל מחוץ לזירה והשופט הגיע לספרה 7, מתאבק X נכנס לזירה בעוד שמתאבק Y נשאר מחוצה לה – השופט המשיך לספור עד 10 וכתוצאה מכך הפסיד מתאבק Y בקרב. אחת הטקטיקות המוכרות כחלק מספירת החוץ הוא כניסה מהירה לזירה של אחד המתאבקים, ולאחר מכן יציאה מהירה שתגרום לשופט להתחיל ולספור מחדש את ספירת החוץ.
במידה ושני המתאבקים נמצאים מחוץ לזירה למעלה מ-10 ספירות השופט אז שניהם נפסלים והתוצאה נגמרת בתיקו או "ספירת חוץ כפולה". ישנה ספירת חוץ נוספת שמתבצעת בתוך הזירה והיא מתבססת על אותו עיקרון של ספירת החוץ. לעיתים קרבות כחלק מהעלילה, השופט מפסיק את ספירת החוץ בגלל באמפ או מהלך מסוכן שמתבצע מחוץ לזירה (לדוגמא: שבירת שולחן השדרנים) כתוצאה מכך הוא מותיר לשניים להיאבק מחוץ לזירה אלא אם כן מורה להם אחרת.
פסילה:
פסילה בקרב יכולה להיגרם מכמה וכמה סיבות:
• ביצוע תנועה או מהלך לא חוקי; סירוב לשחרר אחיזה או הכנעה לאחר שהיריב הצליח לאחוז בחבל הזירה, משיכה בשיער היריב, חניקה או נשיכת היריב ואגרופים ללא הפסקה. פעולות אלה צריכות להשתחרר לאחר 5 ספירות מצד השופט, במידה והמתאבק לא משחרר את המהלך הוא נפסל ומפסיד בקרב.
• הכנסת אצבעות לעיני היריב, יריקה לעיני היריב, פגיעה או כל תקיפה של עיני היריב נחשבת ללא חוקית.
• כל התערבות שמגיעה מגורם שאינו קשור לקרב, אך במקרה שבו מתאבק מסויים מגיע לתקוף מישהו מהקרב ונתפס על ידי השופט או אחד המתאבקים ומגורש מאזור הזירה הקרב ממשיך ואין פסילה. במקרה של תקיפה, המתאבק אותו תוקפים הוא המנצח בקרב.
• תקיפת מתאבק מסויים עם חפץ או נשק (אלא אם כן חוקי הקרב מאשרים זאת).
• תקיפה מתחת לחגורה - לאו בלו לאשכים (אלא אם כן חוקי הקרב מאשרים זאת).
• תקיפת השופט בכוונת תחילה תגרום לפסילה בקרב, לעומת זאת התחמקות של היריב ופגיעה בשופט אינה נחשבת לפסילה.
• משיכת והוצאת מסיכת היריב במהלך קרב (מהלך זה אינו חוקי בהאבקות הלוצ'ה ליברה של מקסיקו).
• ברויאל ראמבל, כניסה לפני מספר הכניסה ושיר הכניסה נחשב למעשה לא חוקי.
כמו כן, בקרבות אליפות התואר לא מחליף ידיים במקרה של פסילה, מעשה זה נקרא "יתרון האלוף" כיוון שהאלוף יכול בצורה מלוכלכת לפסול את עצמו בקרב ולגרום לו לשמירה על התואר. בתחילת ההאבקות המקצועית, פסילה הייתה נחשבת למעשה נבזה וחסר הערצה בקרב הקהל והצופים אך עם הזמן במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 ובתקופת האטיטוד, חוקי האקסטרים של ECW חדרו לתוך ה-WWF וקרבות ללא פסילות החלו להופיע מדי פעם ועד היום. אליפות ההארדקור שפעלה בין השנים 1998-2002 של ה-WWF פעלה כאליפות שמתבססת ללא פסילות והייתה מכילה את הקרבות: 1. קרב סולם, 2. קרב TLC 3. קרב הארדקור.
תיקו:
קרב האבקות לעיתים יכול להיגרם בתיקו. לתיקו שני סוגים שונים לפיהם שני המתאבקים מנצחים או ששני המתאבקים מפסידים / נפסלים. ברוב הפעמים, הקרבות שמסתיימים בתיקו נגרמים מספירת חוץ / ספירת פנים כפולה שבה שני המתאבקים לא מצליחים לעמוד לאחר 10 ספירות השופט. בניצחונות, יש מצבים שהקרב נגמר בתיקו לאחר ניצחון כפול כאשר שני המתאבקים מצמידים זה את זה וכאשר כתפיהם של השניים מוצמדים לרצפה. נוסף על כך, ניצחון כפול בקרב שנגמר בתיקו הוא הצמדה של מכניע תוך כדי כניעה של מוכנע (נגרם במצב בו המכניע שוכב על רצפת הזירה בעוד שהמוכנע – נכנע). לעיתים גם קרב נגמר בתיקו לאחר שאין הכרעה בקרב לאחר גבול מגבלת הזמן שלו.
ללא הכרעה:
לעיתם קרב נגמר בתוצאה "ללא הכרעה" שמשמעותה שהמתאבקים לא יכולים להגיע לאפשרות להכניע, כלומר אין באפשרותם להצמיד / להכניע או לפסול את היריב. רוב הפעמים תוצאת ללא הכרעה נגרמת בשל התערבות של כמות גדולה של מתאבקים לקרב שגורמת לשופט לאבד שליטה עליו. אפשרות נוספת היא פציעה שנגרמת במהלך הקרב (לדוגמא: פציעתו של טריפל אייץ' במהלך קרב הזוגות ב"מהפכת השנה החדשה" 2007). קרב שנגמר ללא הכרעה הוא למעשה מעין סוג של תיקו כיוון שאין מנצח בקרב.
ממליץ להכניס ללינקייה גם!
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי HBKWHC
