גיל ההתבגרות: הצבת גבולות ויחסים בין הורים למתבגרים.
תקופת ההתבגרות ידועה כאחת התקופות הקשות יותר בהתפתחותם של ילדים. הקושי אינו נחלתם הבלעדית של ההורים והמשפחה, אלא גם של המתבגר עצמו. עם זאת חשוב לזכור שמתוך הקשיים צומחים ההישגים, ובסיכומו של דבר מתפתחת מערכת יחסים חדשה בין המתבגר לבין הוריו ולסביבתו הקרובה.
תקופת ההתבגרות – הנמשכת בדרך כלל בין גיל 12 לגיל 20 – קשה בעיקר משום הניגודים והסתירות הטמונים בה. בתקופה זו, שבה הילד עובר תהליך של התפתחות והופך להיות מבוגר, קיים מתח מתמיד בין תלותיות לבין עצמאות, בין התחושה של "אני יודע הכול" לבין חוסר אונים, בין הצורך להיות בקרב המשפחה לבין הרצון להימצא בקרב חברים, בין הרצון להתנסות בדברים חדשים לבין הצורך להישאר עם המוכר והידוע.
בגיל ההתבגרות המתבגר נמצא במסע מתמיד למצוא את עצמו, להגדיר את עצמו ביחס לאחרים ולבנות לעצמו זהות אשר תכלול לא רק מרכיבים ממשפחתו, אלא גם מרכיבים חדשים ומקוריים משלו.
תהליך זה הוא ארוך ולעתים מייגע, ואיננו עובר על כל משפחה ועל כל מתבגר באותה מידת קושי. ישנן משפחות שתקופה זו – או חלק ממנה – קשה להן, סוערת ורווית מתחים, בעוד משפחות אחרות חוות את תקופת ההתבגרות בשקט יחסי.
אחת הדילמות השכיחות יותר בתקופת גיל ההתבגרות היא מידת החופש שרצוי לתת למתבגרים. הדעות בקשר לכך שונות, הן בקרב ההורים והן בקרב המתבגרים, ואין לכך תשובה אחת נכונה. הדבר משתנה ממשפחה למשפחה וממתבגר למתבגר, ולעתים קרובות באותה המשפחה נדרשת לכל מתבגר מידת חופש שונה. עם זאת אין לשכוח כי גם אם לא יודו בזה, מתבגרים רוצים גבולות – הגיוניים, גמישים וכאלה הניתנים למשא ומתן – אבל גבולות.
עניין הצבת גבולות הוא מהמרכזיים בגיל ההתבגרות, ולעתים קרובות הוא יוצר עימותים בין הורים למתבגרים. למעשה, הצורך בהצבת גבולות יוצר דילמה הגורמת לבלבול ולמתח בקרב הורים ומתבגרים כאחד:
מבחינת ההורים – מצד אחד הם רוצים כי המתבגר שלהם ילמד לקחת על עצמו יותר אחריות ויפעל בצורה בוגרת יותר. מצד שני, לא תמיד ההורים סומכים על השיפוט של המתבגר, לא תמיד הם מסכימים עם ההחלטות העצמאיות שהוא מקבל ולא תמיד הם מוכנים לקחת את הסיכונים שהוא מוכן לקחת. ישנם הורים החוששים כי מתן עצמאות למתבגרים יביא לירידה בהשפעה של ההורה עליהם.
מבחינת המתבגרים – מצד אחד הם רוצים להתנסות בדברים חדשים ולהרגיש גדולים, ובשל כך אינם רוצים שיגידו להם מה לעשות (באיזו שעה לחזור הביתה, מתי להכין שיעורי בית, עם מי לצאת ואיך להתלבש). הם חושבים כי הדרך לגבש את זהותם היא על ידי דחיית הזהות של הוריהם. מצד שני, תקופת ההתבגרות מתאפיינת בחוסר ודאות, עם קשיים רבים ועם אתגרים רבים. המתבגר שואף להתנסות בחוויות חדשות, במיוחד חוויות השייכות לעולם המבוגרים, אבל החוויות האלה מובילות אותו לפעמים למצבים הדורשים כוחות נפש וניסיון חיים שלא עומדים עדיין לרשותו. במקרים כאלה מתברר לו שבכל זאת, הוא עדיין זקוק קצת להוריו.
יוצא אפוא שהורים ומתבגרים כאחד חווים את תקופת גיל ההתבגרות כתקופה של מתחים – בין קירבה לריחוק, בין תלות לעצמאות ובין התכנסות להתפרצות. ניגודים אלה אינם יוצרים בהכרח עימותים בין מתבגרים להוריהם. ככל ששני הצדדים יבינו זה את זה ויכבדו זה את זה, כך תעבור תקופה זו באופן רגוע יותר. גם בנקודות הקשות והמתסכלות יותר חשוב לזכור כי מדובר בתהליך נורמטיבי העובר על כולם, וכי במקרים רבים מידה מסוימת של עימות היא אפילו בריאה וחיונית. חשוב לכולם לזכור כי מדובר בתקופה של שינוי והתפתחות, וכי גם אם עכשיו היא קצת סוערת, בעתיד היא תלך ותירגע.
לא צריך לפחד מהמתבגרים, גם לא מעוצמות הכעסים שלהם. אין לשכוח שהם זקוקים לְהורים שבצד היותם חזקים, יציבים ובטוחים בעצמם, הם בעלי יכולת להיות גמישים. יכולת ניווט נכונה של ההורים בתקופה הזאת תבטיח התפתחות נפשית בריאה של המתבגרים, שהם, למעשה, המבוגרים של מחר.
קרדיט לאתר אחר.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי StyleByBrahano
