פעם ראשונה שלי כאן תהנו...
עניים מחייכות ...גומות חן מפציעות להם בלי שום הודעה מוקדמת
והינה האור זורח על פניי ומציף אותי..הזיכרון ממך
הייתי שוחה אלייך עד סוף העולם...,אבל כבר ייבשתי את הים כי בקשת
הייתי קוטף לך פרח שיעשה אותך יותר יפה,אבל לא נשארו קטפתי את כולם
להביט בכוכבים ולדעת שאני לא אחד מהם כשאת לא איתי זה עצוב
כמו לזרוח בליל ירח מלה ולדעת שלאור שתתן ואת מי שתאיר לא תהיה אותה חשיבות ..
ללכת איתך על שפת המים ולהשאיר עקבות שרק אלוהים יכול למחוק
לקום ליום הרוס ולראות את חיוכך גורם לי אושר , קולך המלטף נותן לי נחת
כל כוכב נופל מתי שהוא.. אני יודע אבל זה פשוט כואב להאמין באמת שיום אחד את תלכי לך ותחלפי על פני כאילו אני סתם עוד אחד
איך ?



ציטוט ההודעה

,
