אהלן אנשים
יש לי צורך בספק ייעוץ ספק עזרה, אבל אני אשמח אם תגיבו.
אני וחברה שלי מחר נהיה בלי עין הרע שבעה חודשים ביחד, ואחד הדברים שהכי חשובים לי זה להתחבר לחבר'ה שלה בצורה טובה. אז ברור שאחרי תקופה כזאת אני כבר מכיר את כולם, ויש לי דיבור טוב עם כל אחד, עם חלק יותר ועם חלק פחות. לפי מה שאני יודע ממנה הם אוהבים אותי ותמיד מזמינים אותי לכל יציאה או אירוע שהם מארגנים, בשונה מחברים של בנות אחרות שם.
הקטע הוא שאני עדיין מסיבה מסויימת לא נותן לעצמי להשתחרר לגמרי שם, לא מרגיש במאה אחוז בטוח בעצמי כמו שאני עם חברים שלי. חברה שלי אומרת שזה רק אני שחושב ככה, ושאני גורם לעצמי להרגיש לא קשור וסתם בא עם סוג של רגשי נחיתות.
זה פשוט שהם כבר מגובשים, יש להם את הבדיחות שלהם ויש להם את הצחוקים והשיחות הקבועות שלהם על הבצפר ועל הכל, ולי אין יותר מדי על מה לדבר איתם, רק על נושאים כלליים כמו צבא וספורט וכאלה, אבל כמה אפשר לטחון את זה כבר.
עוד איזה שבועיים הם מתכננים לצאת לכינרת עם אוהלים לשישי-שבת-ראשון כזה, והזמינו אותי (הזמינו כמה בודדים מהחבר'ה כדי שלא יהיה המוני מדי, ואני ביניהם). נורא חשוב לי ואני באמת משתדל להיפתח, ואומנם היום יש שיפור עצום לעומת מה שהיה לפני חמישה חודשים לדוגמא, אבל עדיין משהו מונע ממני להיות הכי פתוח ומשוחרר איתם, ולהשתתף בכל מיני משחקים קבוצתיים שהם עושים ודברים מהסוג הזה.
אני אשמח אם אנשים שעברו מצבים דומים של להיכנס לתוך חברה מגובשת ולהשתלב שם יגיבו ויוכלו לתת לי כמה טיפים בעניין, או לפחות איך להתנתק מהחסימה שמונעת ממני להיפתח לגמרי כמו שאני עם חברים שלי ביומיום.
תודה וסליחה על החפירה![]()



ציטוט ההודעה


