יכול להיות שאני מתגייס (אני לא בטוח אם אני רוצה) אני רוצה לדעת מה לקחתם אתכם מהצבא?
השתניתם?אם כן במה?איזה סוג בן אדם הייתם לפני הגיוס ואיזה אחרי?
יכול להיות שאני מתגייס (אני לא בטוח אם אני רוצה) אני רוצה לדעת מה לקחתם אתכם מהצבא?
השתניתם?אם כן במה?איזה סוג בן אדם הייתם לפני הגיוס ואיזה אחרי?
|
|
עצמאיות, מוסר עבודה, אחריות ואת העובדה שאתה יכול להסתגל בכל מקום שיתקעו אותך עם מה שלא יתנו לך.. הכל נראה יותר מרווח וסבבה אחרי. בניתי פספקטיבה חדשה על המצב במדינה דרך העיניים ולא דרך העיתונים. רוב האנשים בכלל לא יודעים איפה הסכסוך על איזה מקומות מדובר וכמה זה קרוב בעצם לכל הבועה של ישראל עד שאתה מגיע לצבא.
כשהראש בתחת החיים מריחים אחרת.
מה שהצבא עושה בעיקרון זה גורם לך לחייך הרבה פחות ולגרום לעיניים שלך להיות יותר סגורות מעייפות
הצבא דפק לי את המוח והוריד לי את שמחת החיים.
למדתי בצבא שאין אמונה באף אדם ושאסור לסמוך על אף אחד.
A Fistful Of Dollars
"רוחוס שם, בקסטרים שם, ואני בדיוק באמצע..המשוגע עם הפעמון צדק, אפשר להרוויח כסף במקום כזה."
הצבא זה הדבר הכי טוב כמעט שקרה לי, אל תחשוב פעמיים - תתגייס.
אתה שוקל התנדבות? אם כן אז יש לי הרבה מה לספר לך על זה..
אני חייל מתנדב והצלחתי לשכנע את הבירוקרטים שם לשלוח אותי ליחידה קרבית שדורשת 97 בלי סעיפים כמעט. הכל אפשרי.
תודה,עוד..?
אם אנחנו לא נגן על עצמנו, אף סיני או תאילנדי לא יעשה את זה במקומנו.
זה לא שאלה של רצון, זה שאלה של כורח הנסיבות.
אתה חייב להתגייס...אם לדוגמה תהיה בקרבי אז כן, זה לא יהיה קל, אבל זה יפתח אותך בהרבה תחומים שאתה בכלל לא מבין.
כמו שכבר נאמר כאן, השירות הצבאי מבגר אותך ומהווה כמו "גיבוש" לחיים.
לדעתי האישית מי ששירת שירות מלא כלוחם יסתדר בכל תחום שיפנה אליו.
ולמה אני חושב כך- בן אדם שעבר חוויות שהוא לא האמין שהוא מסוגל לעמוד בהן ועמד בהן בסופו של יום יודע להעריך את עצמו יותר ולא לוותר מראש בטוענה שזה לא בר ביצוע או קשה.
חוויות כמו מסע 70 ק"מ - כי מי מאמין שניתן לעבור 70 ק"מ ברגל עם ציוד על הגב?
חוויות כמו שבוע ניווטים בהם אתה עובר במצטבר 150-170 ק"מ בחושך מוחלט ועדיין מצליח להביא את הנקודות שלך ולהגיע לסוף לפני כולם.
חוויות כמו שבוע מלחמה או תרג"דים בהם צועדים עשרות קילומטרים עם ציוד רב על הגב, במזג אוויר לוהט/קפוא ועדיין ממשיכים לתפקד בצורה טובה.
בן אדם שעבר חוויות כאלו יכול לעשות הרבה יותר מאשר אחד שלא כי הוסרה אצלו "חסימה"(חסם ה"אני לא יכול לעשות את זה") בראש.
בדיוק.
אין ספק שעצמאות, כל מקום שאני הולך אני מרגיש שאני מחובר אליו או יכול להתחבר אליו.
אם נלך על הפאן הקרבי שהייתי אז ברור ששטח מדברי או הררי או אנערף לאדע כבר לא כזה נראה מסובך ותמיד אפשר להתמצא...
אם זה סתם מקום עבודה, לדעת לקחת דברים בפרופורציה..לא להתעצבן משטויות..אף אחד לא שווה את העצבים שלי..
לדעת שאתה בורג קטן...ולהבין שבתאכלס, אפחד לא שם עלייך, לכן למדתי לשמור על עצמי למדתי להכיר את הדבר הכי נוראי בחיים - ביורוקרטיה... אם זה לחכות לחתימה של רופא במשך חודשיים או שלושה..אל תחשוב שזה שונה באזרחות..
בקיצור..יש עוד מליון דברים, אין ספק שהיו ימים קשים..אבל מהם רק למדתי..
במילה אח..בגרות.
הבנתי חברה,קיבלתי החלטה להתגייס,אך חשוב לציין שאני עוד מעט בן 19 וחצי וזה כבר די מבוגר יחסית למתגייס,אני רוצה לשרת שנתיים,מה אני צריך לעשות בכדי לקבל זאת?
בצבא רוכשים כישורים רבים לחיים: מוסר עבודה, אימון, כוח רצון, סיבולת, נתינה וחברות (אני בטוח שיש עוד רבים אחרים)
נכון שאולי אילו הן לא השנים הכי קלות ונעימות אבל נו באמת זו בדיוק מה שהצבא נותן - את יכולת העמידה בפני קשיים, מוציא אותך ממצב החידלון, וחוסר היכולת לתפקד במצבים בחיים. זה משהו שצריך לעשות - להתעלות מעל התחושות המפחידות, להתגבר.
הצבא בשבילי הביא עימו הרבה חברים מאוד טובים שמלווים אותי יום יום.
אני לא רוצה לדבר על שיקולים כמו:
1. התרומה החברתית כי אני בטוח שאין לה כרגע כובד בהחלטתך.
2. השלכות לגביי מציאת עבודה בעתיד
אני מאחל לך שתוכל לקחת החלטה נבונה ששמה דגש על כל הדברים גם אם היום הם נראים לך לא ממש חשובים.
צבא זה לא גוף שעושה את מה שאתה מבקש ממנו...אלא אם כן אתה מתנדב.
מי שמשרת שנתיים הם מאבטחי מתקנים, אבל השירות שלהם זוועה.
אני גם התגייסתי בגיל 19 ושירתתי 3 שנים בתור לוחם, יש אנשים שחותמים קבע ויוצאים לאזרחות יותר מאוחר בגיל 25-26 גם.
שום דבר לא מאוחר, כל החיים עוד לפניך ואתה תספיק הכל, תאמין לי =)
נערך לאחרונה על ידי הנודד; 04-07-2011 בשעה 17:46.