למי שלא מכיר את הפרטים, במהלך השבוע האחרון נעצר (באגרסביות שאולי מגיעה לגדול העבריינים בישראל) הרב דב ליאור, קשיש ניצול שואה בן 77.
הרב דב ליאור, מגדולי הרבנים של הציונות הדתית נעצר ועוכב לחקירה (מה יש לחקור?) על כך שנתן את הסכמתו לספר "תורת המלך", בטענה שעל ידי ההסכמה שלו הוא מסית לרצח או משהו כזה. לקריאה נוספת על הספר אפשר לבדוק פה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%...9E%D7%9C%D7%9A
(למי שאין כח לקרוא, כתוב שם בקיצור שלצרכי מלחמה מותר להרוג גויים, או אם הגוי הזה מאיים לרצוח אותך מותר לרצוח אותו. ובימים שיש סנהדרין מותר להביא גוי לבית דין רבני ולנהוג בו דין שצריך במקרה והוא לא שמר על 7 מצוות בני נח.)
דעתי בעניין:
הספר אמנם שנוי במחלוקת, אבל כל ההתפלפלות שם היא ברובה תיאורטית בלבד, שכן אין סנהדרין היום בארץ ישראל, והחוק לפיו מותר לרצוח אנשים שמנסים לרצוח אותך (קרי טרוריסטים) הוא חוק אוניברסלי. עוד לא שמעתי על אנשים שהתנגדו להתנקשות בבן לאדן.
בכל אופן, לפי איך שאני רואה את הדברים, ניכר שיש פה נסיון להפעלת דה-לגיטמציה נגד המוסד הרבני ונגד הציונות הדתית או הדתיים בכלל.
ההוכחה לכך שהטענות נגד הרב הן לא יותר מתעמולה תקשורתית וחוסר צדק, היא פשוטה ביותר. בואו נקח את הצד השני (אני מתבייש להגיד שזה צד שני, ברור שהצד שאני אביא כעת הוא גרוע מהמצב של הסכמה נידחת לספר שנוי במחלוקת).
מר פרדיקו גומז, חבר לשעבר בלהקת דיר יאסין ומאוחר יותר, בלהקת סמרטוט כחול-לבן קרא באירוע פומבי "מוות לציליביזציה היהודית"
והנה, אחד מהשירים של להקת דיר יאסין בעקבות מאורעות תרפט,בו רצחו הערבים 67 יהודים בחברון:
"זאת אהבה פנאטית/ שלי ולא שלהם/ לראות אותם הופכים/ לחבילות סבון/ שבו, אם החברונים ירצו,/ ישטפו את הסרטן/ ויעשו את הכביסה/ שתתלה על גגות/ הפעם בלי צלפים./ השיירה כבר עברה/ אבל הלב שלי נשאר/ בתוך שלולית דם/ ליד מזוזה זרוקה/ זה 1929/ ספר תהילים נשכח/ נעל קרועה עם שרוך כתום נפרם/ זעקות קרועות לב/ מתוך מערכת כריזה עזובה/ זאת אהבה פנטית/ לראות טינופת הופכת לסבון/ סיטרא אחרא של הכיף/ פה צריך יד חזקה/ מעילי דובון מוצתים/ ריח זקנים שרופים/ עד הטקס הממלכתי/ העשן יתפזר/ הלוואי יהיה יום בהיר"
עוד שיר של להקת סמרטוט כחול-לבן
"אתה נושא את הנשק/ שבעזרתו תושמד/ נגן משהו עצוב/ תקל על המצב/ לפני שאני יורה בך"
מיותר לציין שפרדיקו היקר לא זומן לחקירה משטרתית, לא נחטף באגרסביות ובערמומיות שמתאימה למשטרים טוטליטרים, פשוט כלום.
אליו מצטרפים אנשים רבים המצדיקים את הירי במתנחלים, את האכזריות שבפינוי גוש קטיף, או כמו שאמר העיתנואי ירון לונון:
'צריך 3,000 איש כדי לפנות שתי משפחות בחברון. מה דעתכם על פלוגה אחת שנותנים לה רשות לירות?"
ואני שואל, האם אין פה באמירות האלו יותר מאשר הצדקת רצח של יהודים ואף עידוד למלחמת אחים בתוך העם?
האם יש צדק בלזמן לחקירה רב שאישר ספר שנוי במחלוקת שקורא להרוג בזמן של מלחמה, ואנשים שקוראים בגלוי ומצדיקים רצח של יהודים, ומעודדים לירות בחיילים, מלשינים על כוחותינו לאום בתחפושת של זכויות אדם, אנשים כאלו לא זוכים ל"כבוד" שזה לו הרב?
הפרקליטות ככל הנראה, מעדיפה להיתפס לימין בכלל, ולדתיים בפרט, ולעורר דה-לגטימציה בציבור לזרמים אלו. כנראה מתוך פחד שהשמאל הולך ונעלם, וקיימת לו אלטרנטיבות ערכיות ומוסריות הרבה יותר.




ציטוט ההודעה




