על זהות מינית ועל נטייה מינית
מה זאת זהות מינית ומתי היא מתגבשת? מהם הגורמים שמשפיעים עליה? מה ההבדל בין זהות מינית לנטייה מינית? מה לעשות אם התעוררת יום אחד וגילית שהמיניות שלך אחרת מאלו שסובבים אותך? איך להתמודד?
מה זאת זהות מינית?
"זהות מינית היא התחושה ש"אני גבר" או "אני אשה", מסבירה ד"ר תמר שביט-פסח, פסיכולוגית קלינית במרכז לבריאות הנפש שלוותה, מקבוצת כללית. "זהות מינית מתייחסת לאופן שבו תופס עצמו הפרט כגבר או כאשה".
יש הבדל בין זהות מינית ונטייה מינית?
"כמובן", אומרת ד"ר שביט-פסח. "נטייה מינית מתייחסת רק למשיכה המינית של הפרט: לבני המין השני (הטרוסקסואלים), לבני אותו מין (הומוסקסואלים ולסביות) או לבני שני המינים (ביסקסואלים).
רוב ההומוסקסואלים והלסביות הם בעלי זהות מינית התואמת את מינם. כלומר, רוב ההומוסקסואלים חשים גברים ורוב הלסביות חשות נשים, כאשר רק מיעוט קטן מהם הם בעלי זהות מינית שאינה תואמת מין (הטרנסג'נדרים - גבר אשר חש אשה או אשה החשה כי היא גבר)".
מתי מתחילה להתגבש הזהות המינית?
"מחקרים מעלים שכבר בגיל הרך", אומרת ד"ר שביט-פסח. "ילדים בגילאי שלוש-ארבע חשים 'אני בן' או 'אני בת'. הזהות המינית ממשיכה להתעצב לאורך כל חיי הפרט, כאשר תקופה נוספת חשובה מבחינת עיצוב הזהות המינית היא גיל ההתבגרות".
מה עושים אם אני נמשך לבנים ואני נמשכת לבנות?
"ההמלצה הטובה ביותר היא לקבל את עצמך ולהתחבר לקהילה תומכת. אנחנו חיים בעידן מאד מפנק מבחינה זו, והאינטרנט מספק הרבה מאוד מידע בנוגע לשאלות שעניינן זהות מינית. אחד הדברים שעוזר מאוד הוא לפגוש אנשים ולשוחח עם בני נוער או צעירים שנמצאים במקום דומה לשלך. איגי מכיר?
הגורמים שמשפיעים על הזהות המינית
לגורמים ביולוגיים, חברתיים ופסיכולוגיים יש השפעה על התפתחות הזהות המינית:
• גורמים ביולוגיים
בגישה הביולוגית לזהות מינית מבחינים בין שני הסברים - גנטי והורמונלי: על פי ההסבר הגנטי גורמים גנים מסוימים לנטייה מולדת הומוסקסואלית; על פי ההסבר ההורמונלי, משפיעה הפרעה הורמונלית לפני הלידה על מבנה המוח וגורמת לנטייה מולדת להומוסקסואליות.
• גורמים חברתיים
משפיעים אף הם. הימצאות בחברה בה יחסים הומוסקסואלים מקובלים ולגיטימים (למשל, בגילאים מסוימים ובמצבים מסוימים ביוון העתיקה) עשויה לתרום להופעת נטייה הומוסקסואלית. גם מצבים של העדר אפשרות ליחסים הטרוסקסואלים, כפי שקורה למשל בבתי כלא או להבדיל ישיבות חרדיות, הם גורמים של התנהגות הומוסקסואליות, אפילו אם היא משמשת תחליף בלבד ואינה קשורה לזהות מינית הומוסקסואלית.
• גורמים פסיכולוגיים
ד"ר שביט-פסח: "מבחינה פסיכולוגית נהוג לחשוב כי דינמיקות מסוימות של יחסים משפחתיים תורמות להופעת הומוסקסואליות. למשל: כאשר האב מסתייג מבנו או מרוחק ממנו, או כאשר האם מסתייגת מהאב והבן בוחר שלא להזדהות עם האב ומפתח התנגדות למילוי תפקיד גברי. במקרים כאלה, משחק לעיתים קרובות גם הצורך בחום או באהבה מדמות גברית חלק במשיכה ההומוסקסואלית.
"עם זאת, חשוב להדגיש כי דינמיקה זו, בדומה לשאר הדינמיקות, אינה גורמת בהכרח להתפתחות נטיות הומוסקסואליות. בנים רבים נדחים על ידי אביהם, אך רובם אינם הופכים הומוסקסואלים.
"דינמיקה אחרת נוגעת לאם המתייחסת אל בנה באינטימיות רגשית וגופנית מופרזת ומעדיפה אותו בגלוי על בעלה. הדבר עלול להוביל לרגשי אשם אצל הילד/נער, חשש מהתעוררות מינית (קיים טאבו על גילוי עריות) והירתעות מקשר מיני עם נשים בכלל. אצל בנות המגלות נטיות לסביות הדינמיקות דומות, אך כמובן יש להפוך את המינים".
מיניות שונה ויציאה מהארון
יותר ויותר צעירים יוצאים מהארון. לרוב זה מגיע בגיל ההתבגרות - ידיעה מעורפלת שחיכתה כל השנים מתבהרת ואז זה נופל. לפעמים זה מרגיש כמו סוף העולם ולפעמים קצת פחות כואב, אבל ההבנה שהמיניות שלנו שונה מזו של כל השאר יכולה להיות מכה לא פשוטה.
בשיחה עם ד"ר גל וגנר-קולסקו, רופא משפחה מומחה בקבוצת כללית ומנהל המרפאה הגאה של כללית בגן מאיר, מנסה להסביר מה כדאי לדעת אם את או אתה מתעוררים בוקר אחד ומבינים שהנטייה המינית שלכם היא אחרת.
ד"ר וגנר-קולסקו: "בחברה שלנו הטרוסקסואליות הוא הדבר הנורמלי. וכולנו, שגדלנו לתוך משפחות כאלה, מחונכים שכך צריך להתנהג ולגדול לכן היציאה מהארון קשה. נער או נערה שמוצאים שהם נמשכים לבני מינם נאלצים להתמודד עם שני קשיים מרכזים: התמודדות עם העצמי שלי והתמודדות עם הסביבה".
מנתונים שפרסם ארגון הבריאות האמריקאי נמצא שרבים מההומואים והלסביות, גם בעידן הנוכחי, חשופים לאלימות מילולית ופיזית, אחוז גבוה חוו ניסיון אובדני ויש עדיין ילדים שזורקים אותם מהבית בגלל הנטייה המינית שלהם.
אז מה עושים?
בשלב הראשון כדאי לדעת שרוב בני הנוער חווים בלבול ביחס לזהות המינית או למשיכה למגדר מסוים. הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות הוא לזהות את השלב הזה ולראות ששם אני נמצא.
ד"ר וגנר-קולסקו: "שלב בלבול הזהות הוא השלב בו האדם מבין שמשהו אצלו אחר, משהו בהרגשה שונה. חשוב לדעת שתהיות על הנטייה מינית הן נורמליות וזה משהו שעובר על כל מתבגר כמעט. זה לגיטימי ואפשר לחשוב על העניין ובשום נקודה לא חייבים לקבוע שכך אני וזה יישאר לכל החיים. מותר להחליט או להתחרט, כי אנחנו חיים על סקאלה והיא זזה עם הזמן".
בהקשר הזה חשוב להזכיר את הטבלה של החוקר אלפרד קינסי. קינסי הציע סולם של שש דרגות לתיאור משיכה מינית, שבו 0 מציין הטרוסקסואליות מוחלטת ו-6 מציין הומוסקסואליות מוחלטת. ביסקסואליות נחשבת לדרגה 3 בסולם קינסי. מתבגרים רבים חווים פנטזיות ומשיכה לשני המינים, והדבר אינו תלוי בנטייתם המינית ולא מאפשר להסיק לגבי היותם הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים או ביסקסואלים.
מה ידוע היום על נטייה מינית שלא היה ידוע בעבר?
ד"ר וגנר-קולסקו: "רק ב־1988 הפכה הומוסקסואליות לחוקית במדינת ישראל וכיום, מעבר לנוכחות שיש לחברי הקהילה בתקשורת ישנם שינויים רבים ברמה החברתית שקשורים בחיי משפחה: בתחומי ירושה, משפחה והולדה. בעשר השנים האחרונות הקמה של משפחות גאות הפכה נפוצה כך שיש יותר ויותר ילדים ומשפחות גאות.
"מבחינה רפואית כל נושא רפואת הלהט'ב צובר יותר תאוצה בעולם. ובארץ, מאז שהכללית פתחה את המרפאה בתל אביב, הנושא צבר תאוצה ויותר אנשים לומדים את הנושא בכנסים והדרכות לסטודנטים".
"נושא הבריאות חשוב כל כך כי קהילת הלהט'ב עדיין מוגדרת כמיעוט ובאופי שלה, כמו כל קהילת מיעוט, היא קהילה שנוטה לבריאות פחות טובה, יש שכיחות גדולה יותר של מצבי סיכון ורבים בה נמצאים בדחק רגשי, חברתי ורפואי".
התמיכה רפואית היא גם תמיכה נפשית וככל שהדברים עולים אל פני השטח, כך קל יותר להגיע אל הפרטים הנמצאים במצוקה ולתמוך בהם בכל רמה שנדרשת.
ומה עם כל אלה שחשים שהם נמצאים על הסקאלה (בי סקסואלים)?
ד"ר וגנר-קולסקו: "הביסקסואלים הם חלק מקהילת הלהט'ב, כשהמשיכה המינית והרגשית שלהם היא לשני המינים. זו קהילה שקיימת אבל דחוקה. בתוך הקהילה הגאה הרבה פעמים נוטים לא להאמין להם (מאשימים אותם בכך שהם פוחדים לצאת מהארון) וסטרייטים אומרים להם שזה מגניב".
אותה אוכלוסיה מוצאת את עצמה מוגדרת בתקופות שונות של חייה בהגדרות שונות בהתאם לבחירות שנעשו באותו רגע: גבר שנמשך לגברים אבל חווה מערכת יחסים הטרוסקסואלית עם אשה מוגדר סטרייט, אשה שחייתה עם גבר אבל בגדה בו עם אשה מוגדרת לסבית וישנן עוד עשרות אפשרויות.
ד"ר וגנר-קולסקו: "בכל מה שקשור לנטייה מינית ידוע שיש ספקטרום, אבל מבחינת אחוזים הרוב המוחלט של האוכלוסייה - 90% הוא הטרוסקסואלים, 5% הם הומוסקסואלים ועוד 5% ימצאו את עצמם לאורך הספקטרום הזה.
"בהקשר הזה כדאי גם להזכיר את הטרנסג'נדרים – אלה שנולדו למין מסוים אבל התחושה הפנימית שלהם היא של המין השני. לרוב הטרנסג'נדרים משנים את מינם, מה שלא אומר כלום על הנטייה המינית שלהם. כך שלמשל גבר שבוחר ליטול הורמונים נשיים יכול עדיין להמשיך להימשך לנשים ופשוט להפוך ללסבית.
"התמודדות עם זהות מינית שונה משאר 90% של האוכלוסייה היא תהליך מאוד מורכב, אבל היתרון של העידן הנוכחי הוא הפתיחות והמודעות הרחבה לנושא. וכיום, בכל גיל, אין שום סיבה להיות לבד עם זה".
קרדיט לאתר כללית.
ציטוט ההודעה
