|
|
1. איסור לשון הרע הוא רק על יהודים ולא על גויים. וצריך לברר מדוע? שהרי גם הגוי הוא בן אדם שנברא בצלם?
אלא יש להבין שיש הכרח לדבר לשון הרע על הגויים, שאם לא נספר לשון הרע על הגויים זה מסוכן לנו.
יש עימות קשה בינינו ובין הגויים, ואן ננקוט באותה זהירות, האומה הישראלית עלולה להיות בסכנת נפשות,
ולכן הותר לספר לשון הרע על גויים. אין מצווה לספר לשון הרע על גוי, אך הדבר מותר. ישנם כשישה מיליארד גויים,
כך שיש מספיק על מי לספר לשון הרע, אם מישהו מרגיש צורך דחוף. אפשר להיות עיתונאי בסין ולפרוק את היצר
(שכן ידוע שסתם עיתונאי הוא בעל לשון הרע).
"לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא יט, טז)
..הא?! לא הבנתי מה אתה רוצה, ומאיפה באת חח...
נערך לאחרונה על ידי False; 27-07-2011 בשעה 21:22.
בברכה,
אתה לא יכול לדעת שאתה צודק. טעימה קטנה מהסיבה לכך היא שיש לך שאלות שאתה לא ענית עליהן למרות שיש להם תשובות.
אחרת כלומר צורה מקובעת, הוא נעול על מה שהוא ראה ועל מה שהוא רוצה להמשיך לראות כל חייו.
זאת לא האמונה שלי, זאת האמונה של כל ישראל, למעשה אפילו אחד מאבותיך הלא רחוקים (אבא/סבא וכו') האמינו. כבר ציינתי שהאמונה אינה עיוורת, היא מבוססת היטב.
בברכה,
אומרים שבן אדם לא יכול לחיות בלי נשמה ובאותו זמן אומרים שלבעלי חיים אין נשמה (למרות שהם חיים) יותר מזה אין מה לפתח את זה.
אם בעלי חיים שהרי כל אדם שמתעסק עם בעלי חיים יודע שהם חושבים ושיש להם רגשות ומצבי רוח יכולים לחיות בלי נשמה אזי גם בני אדם וזהו (לא הוכחתי שאין לנו נשמה אבל הוכחתי אנחנו לא בהכרח צריכים אחת וזה מספיק טוב כי חובת ההוכחה נופלת על משעירי ההשערה ולא על אלה שמנסים להפריך אותה).