שיחה בין שני תינוקות
שיחה בין שני תינוקות, מתוך הבטן של אישה בהריון, אחד שמאמין בחיים מחוץ לרחם, ושני - לא
לא מאמין: אתה מאמין בחיים אחרי לידה?
מאמין: כן, בטוח. הרי ברור לכולם שהחיים אחרי לידה קיימים. אנחנו פה בשביל להתפתח ולהיות מספיק חזקים ומוכנים למה שמחכה לנו אחרי לידה.
לא מאמין: שטויות! אין שום חיים אחרי לידה! איך אתה בכלל יכול לתאר לעצמך את החיים שכאלו? איך בדיוק הם יכולים להראות?
מאמין: אני לא יודע וסגור על כל הפרטים, אבל אני מאמין, ששם יהיה יותר אור ושאנחנו, יכול להיות, נוכל ללכת בעצמינו ולאכול עם הפה.
לא מאמין: איזה שטות! אתה יודעה שללכת בעצמינו ולאכול עם הפה זה פשוט בלי אפשרי! זה הרי מגוחך ומצחיק! יש לנו חבל התבור שממנו אנו ניזונים. זה בלתי אפשרי שיש לנו חיים אחרי הלידה ככל החיים שלנו מבוססים על דבר אחד - חבל התבור ובלעדיו אנחנו כלום. חוץ מזה,החיים גם ככה כבר קצרים.
מאמין: אני בטוח שזה אפשרי, פשוט הכול יהיה קצת אחרת. אפשר לדמיין את זה.
לא מאמין: אבל עוד אף אחד לא חזר משם! חיים נגמרים אחרי לידה! ובכלל, חיים כולו סבל אחד גדול בחושך.
מאמין: לא, לא! אתה טועה... אני לא בדיוק יודעה מה זה חיים אחרי לידה, אבל בכל זאת, אנחנו נוכל לראות את אימא... והיא בוודאי כבר תדאג לנו ולא תשאיר אותנו לבד.
לא מאמין: אימא? אתה גם מאמין באימא? אם כן, הרשה לי לשאול אותך, איפה בדיוק היא נמצאת ואיפה אתה ראתה אותה ?
מאמין: היא בכל מקום מסביבנו,ואנחנו בתוכה. בעזרתה אנחנו זזים וחיים ובלעדיה אנחנו בכלל לא יכולים להתקיים.
לא מאמין: אני לא מאמין... לעולם לא ראיתי שום אימא וזה ההוכחה הכי טובה לעובדה שהיא פשוט לא קיימת.
מאמין: אני ממש לא יכול להסכים איתך. שנינו יודעים, כשדממה משתרעת בעולמנו, אפשר לשמוע אותה שרה, להרגיש איך שהיא מלטפת את העולם שלנו מבחוץ. אני משוכנע, ללא צל של ספק, שחיים האמיתיים מתחילים רק אחרי לידה.
לינק למקור: http://cafe.themarker.com/media/t/89...0_original.jpg
כמובן שאין להסיק דבר לעניין המסורת וכד'. המסקנה מכאן היא שלא תמיד מה שלא הוכחת בהכרח לא נכון, או במילים אחרות למה אתם, האטאיסטים, "אולי" טועים.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי ישראל
