תודה שנכנסת לפוסט שלי.
יש לי שאלה, ואני צריך עזרה...
לפני שנה וקצת היתה מישהי בשכבה שלי, שהיו לה הרבה מתחים בבית והיתה צריכה מישהו לפרוק עליו.
אז במקרה הייתי במקום הלא נכון ובזמן הלא-נכון, והיא התחילה לדבר איתי. הקשר נמשך, ומכאן לשם נגררנו להיות חברים.
חשוב לציין, שלמרות שהיא אוהבת אותי, אני לא אוהב אותה. מעריך? כן. מאוד. בנוסף, אם רק מזכירים את השם שלה לידי, עולה לי חיוך על הפרצוף
אבל אני מרגיש שאני לא אוהב אותה. לא ממש. אני לא מרגיש את הקליק הזה, שיש בין בן לבת.
בשבוע-שבועיים האחרונים התחלנו לדבר על חתונה. ואז, ערב אחד, תפסתי את עצמי וחשבתי על זה קצת. ברגע שהבנתי שאני לא ממש אוהב אותה, נדלקו לי כל הנורות האדומות במוח. ועכשיו אני ממש לא בטוח - מה עושים?!
ממש אשמח אם יש לך איזושהי עצה, תשובה או אפילו סתם תובנה בנושא. אני ממש מבולבלולא יודע מה לעשות...
תודה!




ולא יודע מה לעשות... 
ציטוט ההודעה





