איך לא כדאי לנהוג במישהו המפחד מכלבים?
עצות לאנשים הסובבים את האדם המפחד
איך לא כדאי לנהוג במישהו המפחד מכלבים?
הנה חלק קטן ממה שאפשר לעשות או להימנע מלעשות:
אל תכעסו. בטח לא אם מי שמפחד מכלבים ראה כלב ברחוב והחל לצעוק, שכן הכעס רק יגביר את תחושת הבדידות.
אל תשתמשו בהפחדה או באיומים ככלי חינוכי (אם מדובר בילד): "אם לא תאכל, יבוא הכלב הגדול ויאכל לך את האוכל". פחד מאיים גורם לתלות קשה בהורים.
אל תשתמשו במילים בומבסטיות ובדרמטיות המדגישה את הפחד ונותנת לו מקום של כבוד. למשל: "אל תשאלי, תומר ראה היום את הכלב המפלצתי של השכנה ונראה לי שיש לו טראומה מזה".
אל תלחמו בפחד, זכותו של מי שמפחד, לפחד: "זה שאתה מפחד זה לא אומר שאתה פחדן". חווית הפחד היא טבעית ונחוצה כדי שלא לפתח פחד מפני תחושת הפחד.
הימנעו מלהנציח את הפחד. בעיקר אצל ילדים, יש ילדים שיעדיפו להמשיך לפחד מאשר להתמודד עם הפחדים, כי כך הם זוכים לתשומת לב רבה יותר מהוריהם.
אל תמנעו אהבה ממי שמפחד רק משום שהוא מפחד, אתם עלולים להזיק ליו מבחינה התפתחותית בעיקר אם מדובר בילד.
אל תזדהו הזדהות יתר עם מצבו של מי שמפחד מכלבים ובתוך כדי כך גם תספקו לו עודף תשומת לב אהבה, תלות וכדומה - כל אלו רק ינציחו את ההתנהגות.
אל תיהיו חסרי סבלנות לדחוק את מי שמפחד מכלבים להתגבר על הפחד מבלי להיות ערים שתהליך זה לוקח זמן. עקב חוסר סבלנות זו לעיתים מי שמפחד עלול "לשקוע" עמוק יותר בחרדתו.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Special1
