להחזיר את גלעד שליט היה צריך ללא שום ספק.
לא בגלל שהעסקה הייתה טובה. בגלל שכל העסק יצא מפרופורציות , והמדינה לא פעלה בזמן.
תחשוב רק שביום חטיפתו היינו מכתרים את עזה.
חודש חודשיים שנה. אין אוכל. אין חשמל. אין יציאה אין כניסה.
עד שהחייל שלנו לא יוצא , כל העיר במצור.
האנשים היו נלחמים על החיים שלהם שם. הורגים אחד את השני בשביל קצת אוכל.
כל בן אדם שהיה לו טיפה מידע על איפה גלעד מוחזק לא היה מהסס בכלל ומוציא את זה החוצה. ולו בשביל לקבל אוכל ולסגור את היום.
ובמקום , המדינה שלנו ניסתה להיות אינטילגנטית , יפת-נפש. מדינה שחפצה בשלום. ממש ילדה טובה.
ילדה טובה ששחררה כעת 1000 מחבלים בשביל חייל אחד.
שלא תבין אותי לא נכון. כאחד שמתגייס אוטוטו , אני יודע שאם חס וחלילה אפול בשבי , אני ארצה לחיות. בכל מחיר. לצאת לחופשי , ולא משנה מה ההשלכות.
אבל תבין שברגע שדאגת לחייל אחד כששחררת 1000 מחבלים , גם סיכנת את שאר החיילים שיהיו כעת מועמדים לחטיפה.
שווה להם , מה לא? חייל אחד עבור אלף.
ממליץ לך לקרוא את המכתב ה
זה .
מעביר בצורה הטובה ביותר את כל מה שניסיתי לכתוב כאן.