
נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
אין לי כוח להסביר.. באמת שאין
אני רק אגיד שדפקו לי את הצורה.
4 פעמים במשך תקופה של 3 שנים
בחורה.
חבר טוב
עוד חבר טוב
עוד בחורה
אחרי הפעם האחרונה שהיא הייתה בתחילת כיתה י', אני פשוט הפכתי לגולם.
לא יוצא מהבית, בתוך החור שנקרא יישוב שבו אני גר יש מעט אנשים.
וכולם שונאים אותי.
יש אולי 3 אנשים שלא שונאים אותי ביישוב שלי..
אני תקוע על המחשב כל היום.
משחק משחק מעפן הראש שלי כואב סעמק נמאס לי!!.
נשרתי מהלימודים לפני חודשיים אני לא בבצפר כבר.
פשוט כואב לי הלב על מה שאיבדתי (המון)
ועל מה שהיה יכול להיות לי עכשיו.
החברים הכי טובים שלי הפכו לאויבים, בלי שום סיבה טובה..
אני תקוע.
אני לא יודע מה לעשות ואני לא יודע לאן לפנות.
אמא שלי בכלל לא מבינה אותי, אבא שלי לא מדבר איתי והאחים שלי שונאים אותי.
בצדק כי אני חתיכת חרא.
אני מכוער ואני מאוהב במישהי שכבר ממזמן זה לא הלך איתה.
אני לא מצליח להתמיד בכלום כי אין משהו שידרבן אותי לצאת מהמחשב המזורגג.
ניסיתי להתאמן, חודשיים התאמנתי לבד בבית והתחלתי לפתח את הגוף שלי, זה נתן לי קצת ביטחון אבל אז...
השרמוטה הזאת תקעה לי סכין בגב, וזה כאב. באמת כאב. זה קרע לי תלב שבר אותו.
היא לקחה את כל החתיכות ושרפה אותם...
ופשוט הפסקתי להתאמן.
כי לא היה לי כוח ולא היה לי ראש לזה, זה ממש פגע בי מה שהיא עשתה.
.................
העולם רשע מאוד.
דיי להטיף מוסר...