ת'אמת להגיד לך ? אני מכיר את המצב ..
עד לפני 5 שנים הייתי הכי מקובל והכי זה וזה ואני הנהגתי את כל הח'ברה וסובבתי את כולם על האצבע הקטנה שלי..
אחרי זה כמה ח'ברה מהגדולים רצו שאני יסתובב איתם אבל ינטוש את הח'ברה בני גילי לא הסכמתי..
אז הם הפנו את כולם אליי...
ת'אמת כן היה לי קשה בהתחלה האנשים שהיו הכי קרובים אליי נטשו אותי..
אבל אחרי זה הבנתי שבעתיד ככה או ככה דרכנו יפרדו בין אם זה בטוב או ברע..
הפנמתי את זה והמשכתי את החיים עם ראש מורם ולא שמתי על אף אחד מהם ז*ן כי הבנתי שהם לא שווים את זה..
מי הם בכלל?
אני ידוע שמאז המקרה רק דברים טובים קרו לי התחלתי ללכת לפי התוכניות שלי ולממש אותם..
אף אחד לא חפר לי והצלחתי עם המטרות שלי..
היה לי נורא קל להתרכז בעצמי כי לא הייתי חייב לאף אחד אחר...
הם עד היום מסתכלים עליי ומשפילים מבט כי הם מבואסים מהמצב הזה..
לקח להם זמן לקלוט אבל אני כבר מזמן העברתי את זה הלאה , הם תקועים עדיין בעיר כמו מסכנים על ספסל שותים וודקה..
בזמן שאני יוצא נהנה אז המצלה שלי אל תתייחס זה קשה אבל אם אני לא טועה עוד מעט צבא וזה אתה תכיר אנשים חדשים החיים האמיתים יתחילו אתה לא יכול להיתקע על זה יותר מידי זמן נשמה..
מקווה שעזרתי

אני פה אם אתה רוצה לדבר צוטט אותי או משהו..