עבריין מין, בוודאי כזה שהוא מוכר וחזק,
לא יכול היה להפוך לסדרתי לולא זכה לתעודת הכשר, סמויה או גלויה, בתוך הקונטקסט החברתי שבה הוא חי.
במעגלים הסובבים אותו (בני משפחה, קולגות, עיתונאים),
הוא מוקף באנשים שבמקרה הרע ייצרו עבורו את התנאים שיאפשרו לו להמשיך לפגוע,
ובמקרה הטוב פשוט לא יפריעו לו.
ללא ספק, הפיתוי לעמוד לימין התוקף הוא גדול.
התוקף אינו מבקש אלא שהצופה מהצד יישב בחיבוק ידיים.
המתלוננות, לעומת זאת, דורשות פעולה ומעורבות. אלו שתי הברירות.
התייחסות לסיפורים הללו כ"רכילויות", "מעשי שובבות", "מעידות" או "ניאוף", מטשטשת את העובדה הפשוטה,
שיש יסוד סביר להניח שמדובר באדם עבריין.
עצב עמוק יורד על מדינת ישראל, משנקבע כי מי שהיה שר בממשלה, סגן ראש הממשלה ונשיא המדינה,
ביצע מעשים כאלה.
מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לבית הסוהר מאחורי סורג ובריח





ציטוט ההודעה








