היצטרפו לעצומה נגד זירה
http://zira.k11.co.il/
*הערה: העצומה לא שלי פשוט שמעתי עליה ופרסמתי אותה כאות הזדהות
שתף אותי בפייסבוק
גם אתם שונאים את זיר"ה ? הצטרפו למאבק ! תנו לנו בלייק למעלה !
זיר"ה מכוונת גבוהה, עכשיו גם MegaUpload.com ו rapidshare.com על הכוונת.
בזיר”ה מבושמים בעקבות הצלחתם לסגור את אתר הורדות.נט, הכריזו שהקרב רק מתחיל ומסמנים את המטרות הבאות – RapidShare ו-MegaUpload. ציבור ה-Seeders מגחכים קלות בתגובה. זיר”ה - קרטל תאגידי התוכן (קשת, רשת, ערוץ 10, יס, הוט ועוד) שהוקם, לטענתם, לצורך מלחמה בהורדות הפיראטיות – זכו לפני כשבועיים בצו מניעה שמורה על חסימת אתרי הורדות, ובראשם הורדות.נט. מיותר לציין שהמרוויחים היחידים מהליך זה הם עורכי הדין, ולא, כפי שעלול להשתמע, היוצרים או הציבור הרחב.
כעת, זיר”ה מנצלים את המומנטום בכדי להכריז מלחמה על האינטרנט, לא פחות, כפי שעולה מדברי עורכי דינם: “אנחנו נרדוף את כולם. נגיע לכולם לאט-לאט. נתקוף את כל מי שנזהה שהוא עוסק בפעילות המפרה זכויות יוצרים, וכך יהיו פחות ופחות אתרים כאלה”.
מדובר בהכרזה א-לה-ג’ורג’-וו-בוש – הן בסגנון, והן במה שהיא מעידה על זיר”ה: שאין להם מושג על מה הם מדברים. קצב התקדמות הטכנולוגיה והאינטרנט הופכים כל מלחמה כזו לחסרת סיכוי מלכתחילה. אם בזיר”ה חושבים שהם יצליחו להפחית את כמות אתרי השיתוף על ידי פעולה משפטית – ועוד כזו שמתנהלת “לאט-לאט” – אז אולי כדאי שיקראו את מה שכתב פעם האיגוד תעשיית הסרטים של אמריקה (MPAA):
“התביעות שהוגשו היום הם חלק מהקמפיין הבינלאומי של ה-MPAA כנגד פיראטיות ברשת, שזכה בכמה ניצחונות משמעותיים לאחרונה. האסטרטגיה של ה-MPAA מתמקדת בכל הרמות של פיראטיות ברשת בכדי לחתוך את הספקים הגדולים של קבצים לא חוקיים ובאותו זמן להפריע לחילופי קבצים לא חוקיים באמצעות רשתות P2P. לפחות 75% מאתרי השיתוף נסגרו בשנה האחרונה בעקבות מאמצים אלה”.(הדברים האלה נאמרו ב-2006, בעקבות הגשת התביעה נגד The Pirate Bay, אתר שעדיין חי ובועט, אגב. הצהרות דומות נעשו על ידי תעשיית הסרטים והמוזיקה גם בעקבות סגירת נאפסטר, גרוקסטר וקאזה).
ברטרוספקטיבה, קשה שלא ‘להתרשם’ מההצלחה של ה-MPAA לעצור את שיתוף הקבצים – אכן, לאנשים כבר אין מאיפה להוריד תכנים ברשת… אגב, התקציב שאולפני הסרטים והמוזיקה האמריקנים הקצו לטובת המלחמה הכושלת באתרי השיתוף ‘קצת’ יותר גדול מזה של זיר”ה, ונחמד לראות שחברי זיר”ה מעדיפים לתת כסף ליועצים משפטיים שלעולם לא יצליחו לספק תוצאות, מאשר לחטיבות ההפקה היצירתיות שלהם.
זיר”ה מכוונים גבוה
אבל מה שמשעשע/מדאיג/מעציב עוד יותר, זה היעד הגבוה שזיר”ה הציבו לעצמם: לסגור את RapidShare ואת MegaUpload. אלה שניים מאתרי האחסון והאירוח הגדולים ברשת. ככזה, הם משמשים, בין השאר, את מי שמעוניין להעלות יצירות מוגנות לרשת, ולהפוך אותן זמינות להורדה, ובכך הם משמשים כפלטפורמה המשמשת גם להפרת זכויות יוצרים. הרצון של זיר”ה לסגור אתרים אלה, או יותר נכון לחסום אותם בפני אזרחי ישראל (לבית המשפט הישראלי אין סמכות להורות על סגירתם), מעידה שמדובר בארגון עם הליך קבלת החלטות הזוי במיוחד.
ראשית, מדובר באתרים שמספקים פלטפורמה שמשמשת לפעילות חוקית לחלוטין. גופים רבים המעוניינים להפיץ תוכנות ומידע בהיקף גדול ברשת, קונים שטח אחסון באתרים האלה, והופכים אותו נגיש לכל העולם. אפל, לדוגמה, הפיצה עדכוני תוכנה באמצעות MU. בהתאמה, מרבית התעבורה באתרים אלה היא תעבורה חוקית לחלוטין (לפחות לפי בית המשפט הגרמני). סגירתם פוגעת בציבור שנמנעת ממנו היכולת לעשות שימוש בטכנולוגיה שימושית, רק כיוון שהיא משמשת גם להפרת זכויות יוצרים.
תארו לעצמכם שהיו אוסרים עליכם לקנות מכשיר וידאו, רק מכיוון שהטכנולוגיה יכולה לשמש להפרת זכויות יוצרים (על ידי הקלטת סרטים מהטלוויזיה). הייתם מתעצבנים, לא? ובכן, זה בדיוק מה שיוניברסל ניסתה לעשות בשנות ה-80′ ונכשלה, וזה בדיוק מה שזיר”ה רוצה לעשות עכשיו.
מקפידים לפגוע נמוך. מאוד נמוך
בסדר, יגידו בזיר”ה: זה שהציבור מפסיד לא אומר שאנחנו צריכים לאפשר לו להמשיך בפעילות שדופקת את היוצרים. דיני זכויות היוצרים אמורים להגן על היוצרים ולא על הציבור הרחב. אז זהו, שלא. דיני זכויות היוצרים הם חריג לדיני ההגבלים העסקיים, שנועד לשפר את הרווחה של כל הציבור ולא רק את רווחת היוצרים, עניין שתאגידי התוכן מסרבים להבין ‘משום מה’, אבל זה נושא של מאמר אחר. לענייננו, חשוב יותר שסגירת MU ו-RS דופקת את היוצרים יותר מכולם!
יוצרים, בעיקר בתחילת דרכם, הם אלה שעושים את השימוש הרב ביותר באתרים אלה. בהיותם ציבור נטול אמצעים, יוצרים מתחילים עושים שימוש רב בתוכנות קוד פתוח המשמשות אותם לטובת תהליכי היצירה. היוצר הממוצע אינו יכול להרשות לעצמו רישיון עסקי לפוטושופ לדוגמא, והוא ‘נאלץ’ להסתפק במקבילה החינמית שלו, Gimp. תוכנות שרטוט, עריכה, הקלטה, עיבוד וציור חינמיות רבות מפיצות את עצמן ואת העדכונים שלהם, משיקולי תקציב ונוחות, אמצעות אתרי השיתוף והאחסון ברשת – ובפרט ב-RS ו-MU.
אם זיר”ה תסגור אתרים אלה, היא מקשה על היוצרים להשיג את התוכנות הדרושות להם היום לצורך יצירתם ומחייבת אותם לשלם כסף עבור תוכנות מסחריות שבמצב עניינים רגיל הם היו יכולים להשיג בחינם.
בנוסף, היוצרים המתחילים עושים שימוש באתרים אלה בכדי להתפרסם. היה והמשאלה של זיר”ה תתגשם ואתרי האחסון ושיתוף הקבצים ייסגרו, לא תיוותר ליוצרים מתחילים כל דרך עצמאית להפיץ את היצירה שלהם באופן גלובלי וזול. למעשה, במצב ענייני זה, הם יהיו חייבים לפנות לתאגידי התוכן ולעשות שימוש בפלטפורמות ההפצה היקרות שלהם (אדם ציני יותר ממני עוד עלול לטעון שזו המטרה האמיתית מאחורי פעילותה של זיר”ה).
האמנים מבולבלים
משעשע לספר ש-MU נמצאים על הכוונת של איגוד תעשיית המוזיקה של ארה”ב (RIAA) מזה זמן רב, בטענה שסגירת האתר תשרת את ציבור היוצרים (ממש כמו שזיר”ה טוענים).
אלא שבמקביל, החליטו כמה אמנים ‘קטנים’ (פאף דאדי, אלישיה קיז, סנופ דוג, קאניה ווסט, ג’יימי פוקס, פלויד מריוות’ר, מרי ג’יי בלייג’ וחברים) להתארגן ולהקליט שיר בו הם תומכים ב-MU. כלומר, בזמן שאיגוד תעשיית המוזיקה מנהל מלחמה באתר האחסון “בשם האמנים”, האמנים מעלים שיר ליוטיוב, בו הם דווקא מגנים על האתר. מה עשו ה-RIAA בתגובה? טענו שהשיר מפר זכויות יוצרים ושלחו הודעת הסרה ליוטיוב. פשוט לא להאמין.
הסיפור האחרון הזה ממחיש יותר מכל דבר אחר את האמת הפשוטה: זיר”ה ויתר תאגידי התוכן הפועלים נגד אתרי האחסון אינם פועלים לטובת הציבור או לטובת היוצרים. הם פועלים לטובת תאגידי התוכן, ולטובתם בלבד.
זיר”ה – קרטל חסר הצדקה
כאמור, אני די בטוח שזיר”ה לא יצליחו לחסל את שירותי האחסון ושיתוף הקבצים ברשת, וכעורך דין, אני די מרוצה מכך שהם מייצרים עבודה בתחום. ההצהרות הבומבסטיות של הארגון רק מגחיכות אותו בעיני כל מי שמבין מעט אודות שיתוף קבצים ברשת.
אבל מן הראוי שבמקום להתהדר בנוצות לא להם, ולטעון כי “בשביל זה קמה זיר”ה המייצגת תעשייה שמפרנסת מאות משפחות”, יגידו שם את האמת הפשוטה: זיר”ה דואגים לאינטרסים של הגופים החברים בה ולאינטרסים אלה בלבד, והטיווח של MegaUpload ו-RapidShare רק ממחיש עובדה זו.מן הראוי שהממונה על ההגבלים העסקיים יזכור זאת בבואו לבחון מחדש את האישור שניתן לפעולתה של זיר”ה.
אם רשת, קשת, ערוץ 10 ויתר הגופים החברים בזיר”ה באמת היו מעוניינים לשפר את מצבם של היוצרים, הם יכולים להתחיל, נניח, בקיום ההסכמים עליהם חתמו מול איגוד שחקני המסך ושמופרים על ידם חדשות לבקרים, או בהעברת סכומי העתק שהם משקיעים בהתדיינות משפטית חסרת תועלת נגד אתרי שיתוף לטובת הפקות מקור ויצירה ישראלית מקורית.

ראו גם: