
נכתב במקור על ידי
TheNuts
היי סניה,
סליחה על ההתייחסות בצורה כזאת, אלה דברים שכל מי שמעביר הדרכות ישים לב אליהם כי הוא עשה את כל אחד מהם איזה מאה פעם
ואין קשר לתוכן של השיעור עצמו (שהוא בסדר גמור אבל לא מייצג כי הוא חלק פיצי) -
הבחור שמעביר את ההרצאה נראה קצת לחוץ בהתחלה, הוא קצת "רץ" בעצבנות דרך השלב שבו הוא מנסה להרגיע את הקבוצה, מה שעובר קצת בצורה לא כנה כזאת - כאילו אמרו לו תתחיל בלהגיד את זה בדיוק לפני שהתחיל השיעור והוא לא באמת היה מוכן לזה.
האפקט של הפתיחה של שפת גוף הוא רעיון נחמד, אבל הוא לא באמת גורם לי לחייך בתחילת השיעור ולהרגיש קצת יותר בנוח עם מה שגם ככה חייב להיות סיטואציה לא נוחה (להיות בחדר מלא באנשים שלא פגשתי בשיעור ראשון על איך להתחיל עם בחורות).
בנוגע לשיתוף של הקהל - אני חושב שיש פה קצת יותר מידי מזה, מה שיהיה הגיוני אם דרישה לפני הקורס לקרוא את הספר שלכם, אבל בגלל שיש בקהל גם אנשים שלא קראו (להלן השאלה שלו בהתחלה), זה משאיר אותם קצת בצד, ותוקע את המהלך של ההסברים. "מה השלב הראשון? ואחר"כ? ואחר"כ? ואחר"כ? ואחר"כ?" - ברור שהוא מנסה להוביל לזה שטעות נפוצה זה ש"מפספסים" שלב אבל בגלל התשאול הארוך זה לא יוצא חלק, ולא מבטא באמת את החשיבות של הנקודה שהוא מנסה להעביר.
לכל אורך ההדרכה יש הרגשה שהוא רוצה להעביר תוכן, אבל נותן לאנשים לנסות "לנחש" את מה שהוא הולך להעביר, ואז בין תוכן לתוכן יש הפסקה, אז הוא צריך לחזור אחורה לתוכן שהוא לא התייחס אליו בצורה מלאה. כשהוא מדבר ברצף הוא דווקא מאוד מעניין, מניח את הלוח הדבילי הזה עם המערך שיעור (שיטות לשינון מערכי שיעור על חשבוני בחינם לכל מדריכי דון ג'ואן, באמת.. נראה כל כך לא רציני), מרגיע ובסכ"ה מאוד נעים לשמוע אותו. אז הוא צריך לעשות את זה יותר.
הייתי ממליץ להכניס סיפורים כדוגמאות מידי פעם, הוא עושה את זה לפעמים אבל הוא מנסה לקצר את זה וחבל, כי זה נותן מוטיבציה ומשחרר.