תגיד לי בן אדם, אתה אמיתי? חחחנכתב במקור על ידי 5656581
מרק, כשיש חריץ אחד הוא התנהג כמו אטום,
זה מה שקרה בניסוי.
תגיד לי בן אדם, אתה אמיתי? חחח
מרק, כשיש חריץ אחד הוא התנהג כמו אטום,
זה מה שקרה בניסוי.
One Shot - One Kill
|
|
זה נראה לך שהוא התנהג כמו אטום כי אטומים וגלים יוצרים אותה תבנית כשיש חריץ אחד... לכן אי אפשר לדעת איך האלקטרון מתנהג כשיש חריץ אחד[כמו חלקיק מסה או גל?].
אבל, לדעתי יותר נכון להגיד שאלקטרון מתנהג כמו גל כל עוד לא מסתכלים עליו, לכן גם כשיש חריץ אחד הוא מתנהג כמו גל[למרות שזה אותה תבנית כמו של חלקיקי מסה].
ולא שאלקטרון מתנהג כמו חלקיק מסה כשיש חריץ אחד, וכשיש 2 חריצים הוא פתאום "מחליט" להתנהג כמו גל>כאילו הוא יודע שיש 2 חריצים אז הוא מחליט לשנות את ה"התנהגות" שלו.
הוא מתנהג כמו גל כל עוד לא מסתכלים עליו[לא משנה כמה חריצים יש], אבל ברגע שמסתכלים עליו הוא מתנהג כמו חלקיק מסה.
נערך לאחרונה על ידי 5656581; 12-01-2012 בשעה 10:25.
אם אני אנסה לחשוב ולהניח שמה שאמרת נכון אז לדעתי הסיבה ש"יצור עם מודעות" משפיע על האלקטרון היא שכנראה ש"יצור עם מודעות" זה אוסף עצום של אלקטרונים(?) שפועל כמין מגנט או משהו בעל השפעה על אלקטרונים.
לא, לא ולא.
כשיש חריץ אחד הוא יוצר תבנית של אטום,
בדיוק כמו כדורי החרסינה.
אם תשים לב, גם המדען שם אומר את זה,
ואם תשים לב, הגל לא יוצר קו ישר.
הוא יוצר תבנית כזאתי -> * * ** *** ** * *
בעוד שכדורי החרסינה יוצאים תבנית כזאתי - > *********
כמו שתדליק מנורה ויהיה חלקים יותר מוארים בחדר,
וחלקים פחות מוארים - > ככה בדיוק נראתה התבנית של הגל עם החריץ האחד.
אלקטרון הוא אטום, הוא לא יכול להתנהג כמו גל,
כל העניין הוא עובר סופרפוזיציה ברגע שאין מודעות ל'איזה חריץ הוא עובר בו'.
ואז יש 25% סיכוי לכל דבר לקרות,
אז הוא רבע עובר בחריץ 1 ורבע עובר בחריץ 2 ורבע לא עובר בכלל ורבע פוגע בעצמו.
בגלל מגוון האפשרויות, הוא גם זה וגם זה,
כי אף אחד לא יודע דרך איפה הוא עבר.
בדיוק כמו הניסוי עם החתול, החתול הוא חצי מת חצי חי,
כל עוד אין לך מצלמה שתגיד לי בדיוק מה הוא.
הבנת?????????????
One Shot - One Kill
וווווואוווווווווו קטלני!!!! ...... לא לא הבנתי.
שמע אתה נתת הסבר מאוד עמוק עם הרבה מילים קשות. תתן את הסירטון עם תרגום ונבין אותו יותר טוב
רגע.
אתם רוצים לומר מסקנה שאלקטרון הוא חי עם מודעות וכשמסתכלים עליו הוא מתעצבן ולא עושה את מה שאתם מצפים לו אלא דבר אחר. כך זה נשמע
זה נראה קצת לא מציאותי שיעשו איזה ניסוי דומה אבל אמיתי ולא אנימציה.
אולי זה התחלה של סוד לאיך לעשות בינה מלאכותית אמיתית
לא, זה לא מה שקרה,
565678 לא הסביר את זה טוב כי הוא עצמו לא הבין.
האלקטרון התנהג כמו אטום רגיל בחריץ אחד,
כאשר היו שני חריצים, נוצר מצב של סופרפוזיציה.
מז"א?
הוא היה יכול לעבור דרך חריץ אחד,
הוא היה יכול לעבור דרך חריץ שני,
הוא היה יכול להתנגש בקיר.
יש פה ריבוי אפשרויות שלכל אחת מהן סיכוי שווה,
לכן הוא גם עבר דרך החריץ הראשון,
הוא גרם עבר דרך החריץ השני,
והוא גם נדחה ע"י הקיר.
ואז כשהוא עבר את החריצים,
הוא קיבל התנגדות מעצמו, מהאופציה האחרת שהוא עבר בחריץ האחר,
ובגלל מטענים חשמלים הוא 'התנגד בעצמו' ויצר תבנית של גל בגלל ההתנגשות.
סופרפוזציה.
הוא היה יכול, והוא היה יכול,
הוא קיים והוא לא קיים.
עבר דרך פה, אבל עבר דרך שם,
התנגש בעצמו, אבל התנגש בקיר.
פיזיקה קוואנטית.
One Shot - One Kill
אז מה חירטטת שלא הבנת אותי?!
כלים שימושיים: AIDA64 | CPU-Z | Java | Flash Player | Windows Loader | Microsoft Antivirus | חלוקת הדיסק הקשיח | Windows Update
אז בגלל שיש לו שני אפשרויות והוא בעצם נדחק לשניהם אז יוצא שהוא נחצה.
וואי וואי אם זה היה בבני אדם
חחח
הנה ניסוי[החתול של שרדינגר] שימחיש מזה סופרפוזיציה:
מניחים חתול בתיבה אטומה; בתוך התיבה נמצא מתקן ובו אטום בודד של חומר רדיואקטיבי שיש לו הסתברות של 50% בדיוק להתפרק במהלך הניסוי. אם יתפרק החומר, ירגיש בכך חיישן המצוי במתקן שבתיבה ויגרום לפליטת רעל שימית את החתול; אם לא יתפרק החומר, יישאר החתול בחיים. בתום הזמן הקצוב לניסוי פותחים את התיבה ואז יודעים אם החתול חי או מת, אבל מה מצבו כל עוד התיבה סגורה? התשובה המתבקשת, היא: "לא חי ולא מת, אלא חצי מזה וחצי מזה".
אבל אם לדוגמא נעשה את הניסוי בצורה הבאה:
הניסוי מתבצע בגרמניה, אחד המודדים נמצא בארצות הברית ומקבל את התוצאות בדואר. כאשר מגיעה אליו המעטפה (המודד הראשון פתח את התיבה ורשם האם החתול חי או מת) נשאלת השאלה - מה מצבה לפני שהמודד השני פתח אותה? המודד השני איננו יודע מה היו תוצאות הניסוי ומבחינתו הפתק נמצא בסופרפוזיציה (של רשום "החתול חי" או רשום "החתול מת"), אך זה אומר שמבחינתו גם המודד הראשון נמצא בסופרפוזיציה.
האבסורדים שנובעים מפרדוקס החתול של שרדינגר והוריאציות המערבות מספר מודדים[איך בן אדם כתב חצי "החתול חי" וחצי "החתול מת"?], גרמו למספר לא מבוטל של פיזיקאים לאמץ את פירוש העולמות המרובים (Many World Theory או Many Worlds Interpertation). לפי גישה זו, אין קריסה של פונקציית הגל, אלא "פיצול קוואנטי" למספר עולמות, כך שבכל עולם מתרחשת אחת מהתוצאות האפשריות.
זאת אומרת שבעולם אחד, החתול חי.
בעולם אחר, החתול מת.
כל עוד אין מתבונן שיצפה מהצד על התוצאות, יש רק מגוון אפשרויות, וברגע שהמתבונן מסתכל, הוא נכנס ל"אחת האפשרויות">הוא נכנס לאחד העולמות.
האמת היא בלעדיך לא הייתי מבין חח
תודה אורי.
One Shot - One Kill
נו אז לפחות עשיתי משהו טוב
כלים שימושיים: AIDA64 | CPU-Z | Java | Flash Player | Windows Loader | Microsoft Antivirus | חלוקת הדיסק הקשיח | Windows Update
הבנתי.
אבל העולמות דמיוניים לפי התאוריה נכון?
לא, כל עולם מקבל את מה שהוא רואה כמציאות.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה