
נכתב במקור על ידי
Lucky Strike
לא...
היה כפר.
בכפר חיו אנשים עם ילדים.
היו להם כבשים.
בא אחד הילדים והתחיל לצעוק "זאב זאב".
מהרו האנשים אל חוות הכבשים (או איך שלא קוראים לזה) וראו כי שקר שמעו אוזניהם.
כעסו האנשים על הילד השקרן (ימח שמו וזכרו) וחזרו לכפר הצנוע.
שוב צעק הילד "זאב זאב".
שוב הגיעו האנשים במהרה וראו כי אין שם שום זאב והילד השקרן זיין את מוחם תוך כדי חיוך זדוני של ממזר תחמן.
חזרו האנשים התמימים אל הכפר הציורי שלהם (מקום מדהים ד"א, פעם הייתי שם בטיול שנתי בכיתה ב')
שוב צעק הילד "זאב זאב".
לאחר שראה שכולם שמים עליו זין, שוב צעק וצווח הילד "זאב זאב", אבל אף אחד לא בא!
לפתע הגיע זאב אימתני, מאיים ומפחיד! לעס ובלע את הכבשים אחד אחד אל מול הילד הזבל!
חזר הילד אל הכפר, בוכה ומכוער כרגיל ואמר לכולם שזאב הגיע ואכל את כל הכבשים! אך הם כבר לא האמינו לו.....
מה מוסר ההשכל?
Lucky Strike תמיד צודק.....