אני חשבתי לעצמי ואמרתי שאני חייב לספר הזה כי אני פשוט לא מחזיק מעמד יותר .
ככה זה הולך :
ליפני 10 שנים בערך אני הייתי בערך בן 3 או 4 ואני היית ממש עני ככה אמרו לי ההורים שלי עיקלו לנו תבית גרנו ברחוב ממש ככה ...
ההורים שלי היה להם שכל אבל לא כל כך .
הם לקחו איך שהוא הלוואה ענקית והתחילו ללמוד באוניורסיטה כמה שנים ויצאו עם תארים אכשהו עם מלא קומבינות !!
אני היית בן 3 אני מזכיר !!
ותבינו פעם אחת חבר טוב שלי בא לישון אצלי ולא היה לי מה להביא לו לאכול ולשתות לא היה להורים שלי כסף ביכללל !!
ומאז עד כיתה ו ההורים שלי התחילו להיות מנהלים ואנשי עסקים המשכורות התחילו לעלות עלינו על הגל מה שנקרא היה אור בקצה המנהרה !
ומאז אמרתי לעצמי שאני יחזיר לכל התלמידים שאמרו לי שאין לי כסף ואני עני שאני יראה לך מזה באבובאה בואה והראתי להם .
הבנתם ? בגלל זה אני קונה מלא דברים כי שהייתי קטן ההורים שלי בקושי היה להם כסף להאכיל את עצמם ואותי !!
והבנתי דבר אחד שבמצב שהעיתי אני לא יחזור אז תאמינו לי שלהעריך את הכסף אני לא רוצה כי לימדו אותי להעריך שכמעט השוק האפור הרג את ההורים שלי ביגלל ההלוואות את זה אתם לא יודעים .
אז תדעו לכם דבר אחד שעם תבינו באמת את המקום שבאתי ואת המקום שאני עכשיו אתם תהיו גם שחצנים מה שנקרא ואתם גם תלהבו כי אני הייתי עני בקושי היה כסף להורים שלי ועכשיו ההורים שלי נוסעים על מכוניות יוקרה בית ענק בגדים באלפי שקלים מה לא מגיע לי ??
אחרי כל מה שעברתי ?
אל תגיבו סתם רק תיקחו את זה לעומק הלב ותבינו שאתם פוגעים באנשים !!
אני הייתי ילד עצוב בכיתה ד ועכשיו אני בכיתה ח מאושר יודע שלא יהיה לי כל החיים בעיות כלכליות מה אכפת לי !!
מה אסור לי ???











