בואו פשוט נתחיל לשים זיין, לעשות מה שאנחנו באמת רוצים ולא מה שמכתיבים לנו ומה שרוצים לראות מאיתנו.
בואו נשתחרר מהסטיגמות, מהעבר שלנו, כולנו מוגבלים ופועלים בצורה המשקפת את העבר שלנו, אם אתמול הייתי ביישן, כנראה שגם מחר אני אהיה ביישן, אלא אם כן אשנה משהו.
בואו נרפה מהכל, מכל המחשבות שמגבילות אותנו, מהקול הזו בראש שלנו שמסרס אותנו כל פעם מחדש, הקול הזה שאומר לנו "אתה לא יכול ללכת לדבר עם הבחורה הזו, היא כמה רמות מעליך" או "אתה לא יכול לרקוד כי אתה לא נמצא בחברה המגניבים של השכבה"
הריי בסופו של דבר, כולנו נמות. נכון, זו קלישאה שחוזרת על עצמה. נכון, יש לנו לפחות עוד 50 שנה לחיות כאן. נכון, יש סיכוי שאנשים מהעבר יראו אותנו בעתיד. אבל האם זה משנה? בסופו של דבר את כל אחד ואחד מאיתנו יקברו מתחת לאדמה, הדבר היחיד שישאר מאותו הבן אדם זה הזכרונות, הזכרונות של האנשים שחיים עוד מהבן אדם הזה. איך אתם רוצים שיזכרו אתכם?
האם בן אדם מסוגל לעשות את זה? האם בן אדם מסוגל לשחרר את עברו ובאמת להשתנות? האם בן אדם יכול לזרוק את כל המחשבות המגבילות לפח ולפעול אך ורק לפי הלב והרצון?
אני מאמין שבמידה ואדם מסוגל לעשות את כל הדברים האלה, הוא יהיה האדם המאושר בעולם.
מה אתם אומרים? ואיך נקשר את זה לתחום ההתפתחות האישית וההצלחה החברתית?




ציטוט ההודעה

