הרי הפרה היא זו שמביאה חלב אז פושט אסור לאכול תפרה וגם לשתות את החלב שלה
ועוף מביא ביצים אז למה אסור לאכול עוף אם חלב פרה?
תודה לעוזרים
הרי הפרה היא זו שמביאה חלב אז פושט אסור לאכול תפרה וגם לשתות את החלב שלה
ועוף מביא ביצים אז למה אסור לאכול עוף אם חלב פרה?
תודה לעוזרים
|
|
יש מלא פירושים אבל כתוב"לא תאכל גדי בחלב אמו"
במידה ואתה שומר\תשמור זה יעזור לך בבריאות .
תן לי להסביר לך את זה בדרך זו:
יש גם הלכה בתורה שאומרת שכל היוצא מטמא - טמא, אבל בכל זאת אנחנו יכולים לאכול דבש, שבעצם הדבורה, שהיא מייצרת אותו היא עוף טמא ואסור באכילה, אבל הדבש כן.
מבולבל? אתה תבין בהמשך איך זה קשור.
אז איך זה יכול להיות שהדבורה אסורה באכילה אבל הדבש שיוצא ממנה כן? הרי זה סותר את ההלכה שהזכרתי למעלה.
אז, ה''מערכת'' שבגוף הדבורה המייצרת את הדבש היא מערכת חיצונית ולא 'ממש' מגוף הדבורה עצמה, כמו מערכת העיכול שלנו, שהיא מערכת חיצונית גם היא.
ולכן, בגלל שמערכת יצור הדבש של הדבורה נבדלת מגופה, הדבש לא טמא ומותר באכילה.
וכך - גם החלב שיוצא מן הפרות, מערכת יצור החלב היא מערכת נפרדת מן הגוף ולא מבשרה וגופה של הפרה, ולכן החלב מותר, אך אסור בתוספת בשר.
מקווה שעזרתי
נ.ב , ''אם'' עם האות א', זו מילת תנאי, ו''עם'' עם האות ע', זו מילת הוספה.
נערך לאחרונה על ידי Scofield; 16-05-2012 בשעה 16:01.
מה קשור גדי בחלב אימו
הרי עוף לא נותן חלב הוא נותן ביצים ויש כאלה שאומרים שאסור עוף אם חלב כי זה כתוב בתורה
אבל למה אסור בתוספת בשר עוף הרי אין קשר בין חלב פרה לבשר עוף
אני זוכר גם שיהאיסור הוא אל תאכל את בשר הפרה ותשתה את החלב שלה
מה הקשר עוף פה
אבא של חבר שלי קורא תהילים והוא אומר שמותר עוף אם חלב ואסור רק בשר שנותן חלב
בן אדם שקורא תהילים לא מורשה לפסוק הלכות, חלילה לו מעשות כן.
בתורה אכן נאמר "לא תבשל גדי בחלב אמו". בשר אסור מהתורה לכל הדעות.
לגבי עוף קיים דיון בתלמוד, שבמסקנה נפסק להלכה שדין בשר כדין עוף בגזרת חכמים.
"אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי"
* * *
מתוך הבנה הדדית, אשמח שלא תגיבו על הודעותי בשבתות וחגי ישראל.
בכל עניין, אשמח לעזור בפורום תמיכה טכנית / יהדות
גלישה נעימה ומטורפת :-)
"לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות, פרק כ"ג)פסוק זה חוזר על עצמו שלוש פעמים בתורה באותה צורה בדיוק, אין בתורה שום מקום בו נכתב איסור על אכילת בשר בחלב, מחוץ לכאורה לקטע זה. על פסוק זה הוקמו במהלך השנים עשרות אם לא מאות מצוות ודינים על ידי רבנים שונים שיחד נעטף על ידי ההגדרה הידועה "כשרות", ובפרט כשרות כהפרדה בין בשר וחלב. מה זה שגרם בוקר אחד לאלוהים "להתעורר" ולהחליט שלא מתאים לו יותר שבני-ישראל יאכלו צ'יזבורגרים? סתם ככה ללא סיבה נראית לעין, או שאולי היו אלה רבנים במהלך ההיסטוריה שלא הבינו את משמעותם של הפסוקים כפי שהתכוון המחבר?ארכיאולוגיהבחפירות ארכיאולוגיות באוגרית (צפון סוריה של היום, תל ראס שמרה), נמצאו הוראות לטקס עבודת אלילים עתיק יומין מזמנם של הכנענים הקוראות להקריב את צאצאיו של החיה המוקרבת בשומן אימו כמנחה לאליל, כלל הנראה הבעל, העשתרת או ענת. היה זה טקס פולחני מתוך כמה טקסים פולחנים ידועים בתקופת התנ"ך שנעשו על ידי העמים הנוכריים מסביב לעם ישראל. אם נקפוץ קדימה חמישה פסוקים נוספים נמצא ונגלה את הסיבה מדוע אלוהים ציווה את אשר ציווה:
"לא תשתחווה לאלוהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבור מצבותיהם".
מכאן ברור כי כוונת המחבר היא לא "אל תאכלו סוג זה של אוכל", אלא מצווה שלא לעבוד אלילים אחרים. שהרי אם בכל זאת הפסוק היה מדבר על אכילה, הגיוני היה שאלוהים היה בוחר לשים את הפסוק ביחד עם שאר הפסוקים המדברים על מה מותר ומה אסור לאכול. כוונת המחבר בפסוקים אלו היא לא דיני-כשרות, השורש א.כ.ל אפילו לא מופיע בשום צורה, אלא רק הציווי לא לבשל.סמנטיקה"חֲלֵב"? רוב החוקרים כיום טוענים כי לא מדובר בחלב לשתייה, המילה המופיעה בפסוק היא "חֲלֵב" ולא "חָלָב" (הנוזל הלבן שתנובה שמה לנו במקרר). לטענתם מדובר בשומן מוקשה של חיה, כך גם על פי מילון העברית המקראית הרשמי של אוניברסיטת בר-אילן, המילה חֲלֵב היא "שומן קשה". (עמ' 301)ניתן גם להשוות את המילה לפסוקים אחרים בתנ"ך, לדוגמא - שמואל א' פרק ט"ו פסוק כ"ב: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהוָה, הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים". גם בפסוק זה - ה"חלב" הוא לא אחר מאשר שומן של חיה המוקרבת כקורבן.
לסיכום, כפי שראינו, העקרון בפסוק זה הוא לא איסור על אכילה של בשר בחלב, אלא באיסור על עבודת אלילים, זה הכל!מילון העברית המקראית, מנחם-צבי קדרי. אוניברסיטת בר-אילן. 2006, ירושלים.
The MacArthur study bible, Nelson 1997