איציק, אני עדיין זוכר את הפוסט הקודם שלך לגבי העניין.
לגבי האפשרויות שציינת אני לא אכתוב את דעתי, אבל שוב פעם אנסה לגרום לך אולי להביט אחרת על-פני הדברים.
אם זכור לך, גם אני הייתי בקריה.
בקריה ישנם טיפוסים דיי מיוחדים, רק צריך למצוא אותם, הנה כמה מהם שאני הכרתי:
- התחלתי עם בחורה שסיפרה לי שהיא בקריה עד השעה 4 או 5 אחר הצהרים ואחרי זה היא הולכת לעזריאלי לעבוד, וגם שם מתחילים איתה בקצב.. איזו מסכנה
- היה לי בקריה חבר מאוד טוב שהתחביב שלו היה לקרוא אנשים, הוא ממש נכנס לזה עמוק ברמה כזאת שהוא כל פעם בהפסקה או במהלך השירות תרגל את זה.. גם בעזריאלי כשהוא המתין לרכבת. הוא גם דיבר איתי על הנושא המון כי הוא ראה שאני מודע לתחום הזה והיה מאוד כיף להצטרף אליו ולקרוא את העולם שסובב אותך.. וכל זה בזמן השירות ה-"משעמם" שלו.
- חבר שלי סיפר לי על בחור בקריה שבגלל שהוא היה כבר סמ"ר, הוא אשכרה "מכר שמירות", מה זאת אומרת?
אנשים ששיבצו אותם לשמור בשבתות שילמו לו, הוא התנדב לשמור במקומם אבל בגלל שהוא סמ"ר נתנו לו להיות בבית.. ככה הוא עשה כסף מהשירות שלו..
- החבר הכי טוב שירת איתי בקריה גם כן, והוא בכלל היה סוס גם עבד גם חדר כושר גם נסיעות כל היום...
אומנם חלק מהדוגמאות הללו לא קבילות, אך אם יש באפשרותך ללמוד מהאנשים הללו משהו, זוהי היכולת למקסם את מה שקיים ולא לבזבז את הזמן בניסיון למצוא "משהו יותר טוב" שבראייה כללית לא יעיל, כי תמיד יהיה משהו "יותר טוב" או "יותר מתאים".
אתה מאבטח מתקנים? לא מספיק שאתה מקבל שבוע-שבוע, השירות שלך מקוצר.. אפילו לילות אתה לא עושה כי יש את החיילים בבסיס שעושים זאת במקומך כשתכלס זה התפקיד שלכם (במילים אחרות, כל הקריה שונאת אתכם

).. כבר יש לך תנאים ראויים בהחלט שאתה יכול לנצל אותם ולמקסם אותם.. אז במקום להרגיש מפוספס תתחיל לבדוק כיצד אתה יכול למנף את הקיים, זה בהרבה יותר כיף ומספק כשנכנסים לזה מאשר לנסות להשיג משהו אחר בתקווה שיהיה יותר טוב.