דפוסי פעילות ציונית בארץ ישראל. חומר לבגרות בהיסטוריה, כיתה י' .7.6 בהצלחה.

**KiddyBandit** · 28-05-2012, 23:00

סיבות העלייה.
· הסיבות לעלייה הראשונה 1881-1900
*בעקבות פוגרומים במזרח אירופה החל גל עלייה גדול.
*יהודים אשר היו חלק מחובבי ציון היגרו לארץ ישראל.
*הממשל ברוסיה שחרר אישור שעורר תקוות רבות וגרם לעלייה.

· הסיבות עלייה השנייה 1904-1914
*פרעות קישנייב ברוסיה.
*אכזבה מן הציונות המדינית של הרצל.
*כשלון המהפכה הקומוניסטית – יהודים תומכי המהפכה התאכזבו ועלו ארצה.
*אכזבה מכך שהסוציאליזם לא יפעל ברוסיה גרמה לעלייה ארצה.
*"קול קורא" - יוסף ויתקין, קריאתו של יוסף ויתקין לצעירים לעלות ארצה.

צורת התיישבות חדשות

1. מושבות
אנשי חובבי ציון שעלו ארצה רכשו אדמות בארץ ישראל,( הרכישה בוצעה באמצעות שליחים.)
המושבות היו ישובים חקלאיים בבעלת פרטית של רוכשם, לאחר מכן הוקמו מושבות בסיוע הברון רוטשילד, רוב המושבות הוקמו רחוק מ4 ערי הקודש.
הוקמו מושבות כמו : פתח תקווה, ראשון לציון, מטולה, ראש פינה ועוד...

2.החוות הלאומיות
המשרד הארץ ישראלי הקים חוות לאומיות למען:
*גאולת אדמות המולדת וכיבוש העובדה.
*הכשרת פועלים לעבודה.
*יצירת מקומות עובדה וצמצום הירידה מן הארץ.

המשרד הארץ ישראלי
המשרד הארץ ישראלי הוקם ביפו ב1907, גוץ התנועה הציונית ותפקידו היה לעזור להתיישבות בארץ ע"י רכישת קרקעות, עידוד עלייה, הכשרת עובדים ועוד.

3."הקבוצה הקטנה"
ה"קבוצה הקטנה" זוהי דגניה.
ב1908 יסד המוסד הארץ ישראלי חווה לאומית בכנרת, עקב סכסוך בין המפקח לעובדים לגבי העסקת ערבים להוזלת העבודה, התערב ארתור רופין (ראש המשרד הארץ ישראלי) והקצה לעובדים שטח לעצמם, ללא מפקח.
הקבוצה כללה 12 חברים.

4.התיישבות עירונית
בתקופה הזו התרחבה התשתית בירושלים, יפו, חיפה, אך עדיין הייתה המטרה להקים עיר יהודית ראשונה, וב1909 נוסדה העיר תל אביב .

אישיים ומסגרות שעזרו לבניית הבית היהודי
· אדמונד דה רוטשילד
הקשיים בהם נתקלו אנשי הישוב בארץ היו בעיקר כלכליים
לכן חיפשו דרך להקל על הקשיים ופנו לברון רוטשילד.
הברון רוטשילד הסכים לסייע באופן קבוע לישוב היהודי אך לא מטעמים ציוניים, הברון רוטשילד עזר לישוב בין השנים 1883-1900.

שלטון החסות של הברון אדמונד דה רוטשילד
הברון הציב פקידים בכל מושבה, הפקידים ניהלו את המשק ע"פ רצונם ובעלי המשק ( היהודים) לא עשו כלום, הפקידים דאגו לאדמות, ואף דאגו לבנות מוסדות ציבור ושירותים קהילתיים כמו בריאות, חינוך, תרבות, דת וכן דאגו לתשלומי המס לתורכים, שלטון החסות נעשה בהסכמה.

ברוב המושבות המשק התבסס על גידול אחד, ובייחוד גידול גפנים ליין, ויצוא היין לחו"ל, בארץ ישראל הוקמו 2 יקבים ומפעל ליצור בקבוקים.

הברון הקים גם מפעל ליצור משי ובשמים.

חסרונות ויתרונות בשיטת החסות

חסרונות
1. חוסר עצמאות : העובדה כי הכסף מגיע מהברון וישנם שירותים ציבוריים עודדה את המיתוס "הכול על חשבון הברון" , ופגעה בבניית עצמאותו של המשק היהודי.

2.חסרונות הדגם המשקי: הקושי של ביסוס המשק על ענף אחד (גפן) שנתון למשברים מבלי תמיכה קבועה.
- העבודה החקלאית בוצעה ע"י ערבים.

3.יחסם המתנשא של פקידי הברון: הפקידים היו מתנשאים ומזלזלים, הפקידים הצרפתים התנהגו בראוותנות מה שעורר מרידות, המתיחות הביאה להחמרת הפיקוח ואובדן עצמאות מוחלט.

יתרונות
1.הברון הציל את המושבות מפשיטת רגל
2.גאולת הקרקע בא"י – הברון רכש את האדמה שהיוותה את הבסיס להתיישבות.
3.הענקת הכשרה חקלאית
4.פיתוח ענף היין
5.הפקידים דאגו להגנה משפטית- הקלו על המגעים עם התורכים.

· המשרד הארץ ישראלי
דר' ארתור רופין הקים את המשרד הארץ ישראלי ב1907 ביפו.
המשרד הא"י פעל במישור המעשי בארץ, המשרד פעל בכדי לבסס את הישוב היהודי בארץ ולמען השגת הצ'ארטר.
המשרד הא"י פעל בדרכים הבאות:
1. רכישת אדמות והכשרתם להתיישבות ציונית למען יצירת רצף טריטוריאלי.
2.פיתוח הערים והקמת ערים חדשות.
3.הכשרת פועלים לעבודה.
4.גיוס הון למען בטחון כלכלי של הישוב.
5.עידוד עלייה

תחייה תרבותית לאומית
בשנת 1881 עלה ארצה אליעזר בן יהודה,והתיישב בירושלים.
אליעזר בן יהודה האמין כי קיומו של העם היהודי יכול להיות רק אם יעלו כל היהודים ארצה ויתחילו לדבר בשפה העברית כשפת יום-יום.
אליעזר בן יהודה יסד עיתון בעברית,ואגודה שמטרתה להפיץ את השפה.
בתקופת העלייה הראשונה הונחה התשתית לחינוך בעברית, נפתחו בתי ספר עבריים.
בני העלייה השנייה פעלו להחייאת השפה.

מסגרות ביטחוניות בתקופת העלייה הראשונה

השמירה בארץ הייתה בידי הערבים, ערבים היו שומרים על יושבים יהודים,
בני העלייה השנייה שהגיעו ארצה החליטו על כיבוש השמירה.

האופן בו נעשה כיבוש השמירה :
ב1907 הוקם ארגון השמירה העברי הראשון, שמו "בר גיורא" , הארגון הינו סודי מפני שהוא מוחבא מהשלטון התורכי, מטרת הארגון – העברת השמירה מידיים ערביות לידיים יהודיות.
כיבוש העבודה הצליח.
ב1909 הוקם ארגון השמירה "אגודת השומר", האגודה נסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

הקשיים המרכזיים בכיבוש העבודה העברית
1. הוצאות על שמירה עברית היו גבוהת וישובים רבים העדיפו שמירה ערבית זולה.
2.מושבות רבות חשבו כי העברת השמירה לידים עבריות יפגע ביחסים עם הערבים.

התפתחות מפלגתית פוליטית

בתקופת העלייה ה2 התפתחו 2 מפלגות פוליטיות:
"פועלי ציון" – 1905
"הפועל הצעיר" – 1908

· "פועלי ציון"
בשנת 1905 הקומה המפלגה ע"י דוד בן גוריון , יצחק בן צבי ואחרים.
מרכז המפלגה היה ברוסיה.
המפלגה דגלה בשילוב בציונות עם סוציאליזם מהפכני.
חבריה תמכו בשיטת הציונות של בר-בורוכוב, (מלחמת המעמדות לצורך הפיכת העם היודי לעם יצרני.), המפלגה דגלה בשוויון אפילו באמצעים אלימים, ותמכה בפועל העיר.
שפת המפלגה היה יידיש.
השינוי שעברה המפלגה:
עקב התנאים והחברה בארץ, רעיון המפלגה לא יכול להתממש כפי שרצו,לכן המפלגה וויתרה על היידיש ועל האלימות.
בשנת 1919 התאחדו "פועלי ציון" עם הזרמים הבלתי מפלגתיים וקמה המפלגה "אחדות העבודה".

· "הפועל הצעיר"
המפלגה הוקמה ב1908 ע"י א.ד.גורדון.
גורדון הינו משכיל בעל רקע דתי, עלה מרוסיה.
והיה בארץ לחקלאי,הוגה דעות ומנהיג פוליטי.
המפלגה דוגלת בגאולת הארץ ובכיבוש העבודה העברית:

1.עבודת כפיים – גורדון הגיש כי עבודת הארץ היא חיזוק בין העם לבין המולדת מבחינה נפשית ופיסית ויש לחזור לעבר ההיסטורי בו העם היהודי עובד את האדמה.

2. גורדון התנגד לחברה שבסיס עובדתה היא תעשייה מפני שאין זה מה שיחבר בין העם למולדת, גורדון וחבריו חששו מפני מלחמת מעמדות שעלולה להתפתח עקב התעשייה, גורדון האמין כי החקלאות תספק את כל צרכיו של הישוב.

3. סוציאליזם חברתי , בלי מלחמת מעמדות, גורדון שאף לשיווין חקלאי ע"י שכנוע ומוסר.

הדומה והשונה בין 2 המפלגות.
המשותף:
- לשתי המפלגות יש מטרה משותפת של כיבוש העבודה תוך כדי גיבוש מחנה הפועלים העבריים.

-שני המפלגות העניקו סיוע לפועל העברי, (מזון מוזל, סיוע רפואי ועוד ).

ההבדלים:
-"פועלי ציון" התבססו על תורת קארל מרקס ועל רעיונותיו של בר-בורוכוב, ולא התנגדו לתעשייה, ודגלו בהפיכה אלימה ובמלחמת המעמדות בשביל חברה שוויונית בניגוד ל"הפועל הצעיר" שהטיפה לחברה לא אלימה, וטיפחה את הפועל החקלאי.

-"הפועל הצעיר" נוסדה בארץ והתאימה עצמה למצב בארץ בעוד ש "פועלי ציון" הקומה ברוסיה ולא התאימה עצמה, למשל "פועלי ציון" דגלו תחילה ביידיש, וחגגו את יום הפועל, בניגוד ל"הפועל הצעיר" שדגל בעברית והתנגד ליום הפועל.