
נכתב במקור על ידי
ישראל
אם כך, אנחנו צריכים למצוא את הדרך לפורום פנאי ותחביבים (או: סיפורי סבתות) ולא לדון על זה בתאולוגיה ודתות...
סתם, אם כבר הזכרת את עניין הציפורניים שמוזכר כבר בדברי חז"ל, אומר בזה את דעתי:
בתלמוד אכן מוזכר: "שלשה דברים נאמרו בצפרנים: הקוברן – צדיק, שורפן – חסיד, זורקן – רשע. טעמא מאי? שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל"
ובכן, מעיון בדברי המפרשים (נימוקי יוסף, מועד קטן יח) מסתבר שלא מדובר באמונה טפלה ובעניין סגולי אלא בעניין פשוט מאוד.
הזורק את ציפורניו לארץ רשע משום שהוא מגעיל את זולתו, ציפורניים של אדם אחר הן דבר מגעיל גם היום אבל במיוחד בזמנם שהיו מקנחים את הצואה בידיים או באבנים, בוודאי שהלכלוך שהצטבר מתחת הציפורניים לא מוסיף לתחושה הנעימה כשאתה נתקל בציפורניים מושלכות.
במיוחד הדבר אמור לגבי אשה בהריון שתחושת גועל פתאומית עלולה לגרום לה להפיל עוברה חלילה.
לפי זה אפשר להבין גם למה אמרו בגמרא שם שבבית המדרש שהנשים אינן מצויות לא קיימת הבעיה בחומרתה, ואף אם יגררו החוצה ע"י דריכת העוברים והשבים כבר השתנתה צורתן ('כיון דאשתני' - כלשון הגמרא), שבאמת אחרי שנגררו בעפר כבר איבדו את מאיסותן הטבעית והחזקה.
ד"א, עד היום ישנן תרבויות שמקנחים את הצואה בידיים; לפי מה שקראתי במדריך טיולים לירדן כשאתה פוגש בדואי לעולם אל תיתן לו את יד שמאל או אל תיגע באוכל ביד שמאל כי יד זו שמורה אצלם לקינוח הגוף ואינה נוגעים בה לעולם באוכל או באחרים.
אסיים עם סיפור עסיסי:
ישנה אמונה כלשהי שמי שזורק ציפורניים לארץ, לאחר מותו הוא יחזור לאוספן.
בטיול בפריז עמד חרדי אחד וגזז את ציפורניו ופזר אותן לרוח, שאלו אותו מה אתה עושה? אתה לא יודע את מה שכתוב?
כן כן, ענה להם, לפה אני חייב לחזור!!!