טוב אז ככה.. יש לי ידידה שאני מכיר מגיל 3 בערך.. הייתי איתה באותו גן, אחרי זה יסודי היינו בבתי ספר שונים ומהחטיבה עד היום אנחנו בקשר.
יש תקופות יותר טובות ויש תקופות פחות טובות, בתקופה הזאת, שנינו בצבא, ואנחנו בקשר לא רע.. נפגשים מדי פעם ומדברים בוואטספ שיחות חול כאלה..
היא ידידה ממש טובה שלי בקטע של לספר לי על כל מיני בנים שמתחילים איתה או שבקטע איתה.. וגם לי יצא לבקש ממנה להכיר לי בחורות.. קיצר סוג של הידיד ההומו, בטוח שהבנתם..
אני רוצה לצאת מהמשבצת של הידיד ההומו.. לא שזה כל כך מפריע לי, הקטע הוא שאני באמת אוהב אותה אבל אני לא יודע להגדיר איך, בתור מה?
יש את הידידות האלה שאני בטוח שהן רק ידידות, יש את הידידות שאני חושב על מעבר ויש אותה.. שאני לא סגור על זה.
מצד אחד, אני מדמיין אותנו שנייה ביחד ויכול ללכת דווקא לא רע, אולי קצת מוזר בהתחלה אבל לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו.....
מצד שני, אני מרגיש שאני לא יכול לוותר על כזאת ידידה, כל מה שעברנו בקשר לא גרם לנו להתנתק אחד מהשנייה, והיו מורדות בדרך.
יצא לנו לדבר על הקשר שלנו, והיא הגדירה אותו בתור ידידות טובה. ואז היא שאלה אותי מה חשבתי, ועניתי שאותו דבר.
כל הזמן זה מתהפך אצלי. כשאני רואה אותה עם מישהו בכלל לא מפריע לי, אין לי רגשות אליה וגם אם כן לא מפותחים מספיק.
אני דיי בטוח שהיא התרגלה אליי בתור הידיד הטוב הזה שאפשר לדבר איתו ולרכל איתו, ואין לי שום בעייה עם ההתנהלות הזאת, פשוט אני חושב מדי פעם שאולי מעבר כן יעשה לנו רק טוב?
בקיצר מה אני עושה? אני מרגיש נורא מבולבל בקטע הזה, אפשר בכלל מהמצב הזה להתקדם הלאה?



ציטוט ההודעה




