*תעבירו ליהדות
הגמרא במסכת בבא קמא כותבת ש"זה נהנה וזה לא חסר - פטור".
כלומר, כאשר אדם נהנה מרכוש של חברו, אבל חברו איננו מפסיד מכך כלום - הנהנה פטור מלשלם. לפי זה, באופן עקרוני צריך להיות מותר להשתמש באינטרנט אלחוטי של השכן.
אולם צריך לבדוק כמה דברים:
א. אם השכן חסר מעט - מדברי הגמרא שם עולה שאם חברו חסר מעט, אסור לו ליהנות מרכושו. בעלי התוספות (כא. ד"ה "ויהבי להו") אף סבורים שכאשר חסר מעט, הרי הוא מתחייב לשלם את כל ההנאה, בכל מקרה, במקרה שלנו - האם הבעלים חסר? ובכן, הדבר תלוי בהרבה דברים. אולם הדבר המרכזי הוא: סוג הגלישה של ה'אורח'. אם הוא גולש ורואה סרטים או מוריד סרט, הרי שהוא מאט מאוד את הקצב הגלישה של השכן (וגם אם השכן איננו בבית כעת, הרי שייתכן שיש לו איזו תוכנה שרצה כעת במחשב, או שהוא מוריד משהו כבד מהאינטרנט וכדומה). אולם אם האדם גולש בדבר קטן, כגון שמוריד דואר אלקטרוני, הרי שדבר זה אינו אמור להשפיע על קצב הגלישה, וממילא הדבר צריך להיות מותר.
ב. אם יודעים שהשכן אינו מסכים - במקרה כזה ודאי שיהיה איסור. אמנם, "זה נהנה וזה אינו חסר" פטור מלשלם, אבל כותבים בעלי התוספות (שם ד"ה איתהנית) שאם הבעלים איננו מרשה לאדם להשתמש בנכס שלו, הרי שאסור להשתמש.
לסיכום: באופן כללי, כדאי להתרגל להשתמש בדברים שלנו, ולא לקחת דברים מאחרים, גם אם לא גורמים להם הפסד. אולם כשיש צורך אפשר להשתמש באינטרנט אלחוטי של השכן בתנאי שמשתמשים בדבר קל (כגון: הורדת דוא"ל) שאיננו מאט את הקצב, ובתנאי שאין אנו יודעים שהשכו אוסר.




ציטוט ההודעה

