
נכתב במקור על ידי
L E M O N
אוקיי.תודה רבה על ההתייחסות. אני לא עונה לכם בתגובות ארוכות כי אני פשוט מסכים אתכם.
אני מסכים שמה שיקרב אותה זה סוג של "קרוב רחוק" רק בלי הקרוב...
אבל יש לי שאלה-
אנחנו גרים ממש ממש קרוב אחד לשנייה. מאז הפרידה פגשתי אותה פעמיים.
פעם אחת נרדמתי באוטובוס, הרגשתי מישהו נוגע בי, קמתי וראיתי שזו היא. היא התיישבה לידי, אמרה "וואו, איזה קטע מוזר". סתם דיברנו. מסתבר שנסענו לאותו המקום (דיזינגוף סנטר. אגב באותו יום נישקתי ידידה שם). בקיצור יצאנו מהאוטובוס, כל אחד התקשר לחברים שלו לשאול איפה הם. החברים של שנינו היו בחנות בשם קומיקאזה..אז הלכנו ביחד עד לשם.
ופעם אחרת ראיתי אותה ברחוב עם 2 חברות שלה, נתתי לה חיבוק שאלתי מה נשמע והלכתי.
אז השאלה שלי היא, אם אני עכשיו הבחור הזה שלפי מה שאתם אומרים אני אמור להיות במצב כזה,
איך להתנהג כשאני פוגש אותה? סביר להניח שאתם תגידו להיות סנוב איתה...אני כן רוצה לא להתייחס כזה, אבל אני רוצה להיות חרוט בזיכרון. לעשות משהו קיצוני שיזכיר לה את זה כל היום. כי יכול להיות שאני אראה אותה שהראש שלה במשהו מסוים, ניפגש, נגיד ביי, וזה יעבור לה ליד האוזן.
אני רוצה שהיא תחשוב כל היום "וואו, מה נהיה ממנו?". כשאני אומר שאני רוצה שהיא תזכור את זה, אני אומר לעשות משהו קיצוני לא במובן של להגיד לה שאני אוהב אותה או משהו...להפך. אני רוצה להתרחק ממנה, אבל שהיא תשים לב! בינתיים זה סתם שאנחנו לא מדברים.
אז בקיצור, מה לעשות כשאני רואה אותה ברחוב?